ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2019 דצמבר 519 ידע למידע 69

לשתף פעולה ואף אוים. בעניין זה ציין השופט כי הן על פי פסיקת בתי המשפט, הן על פי נוהג המשיב והן לאור הוראות לחוק, המנהל רשאי "מטעמים 100 סעיף מיוחדים שיירשמו" לוותר על כפל המס או להפחיתו. לאחר בחינת הדברים בנקודה זו, ציין השופט כי גם בא כוח המערער מסכים כי החשבוניות מושא הערעור לא הוצאו בשל "הצמדת אקדח" לראשם של המערער ואחיו. יתרה מזאת, הכורח הנטען לא נוצר מהפעלת לחץ על מי שמצוקתו הכלכלית הביאה אותו להיזקק למקורות ולשיטות מימון מפוקפקים או על מי שנאלץ, במובן מסוים, להתמיד בהוצאת חשבוניות שלא כדין. לדברי השופט, על פי עדות המערער נקלעה אדני פז למצב מתוך ציפייה להפיק רווח, וכאשר הציפייה התבדתה היא התקשתה לסרב ללחצים להמשיך בהוצאת חשבוניות שלא כדין, ורק במובן אחרון זה היה כאן "כורח". לצד האמור, סבר השופט כי לא ניתן להתעלם לגמרי מהיבט האילוץ הנטען וזאת לנוכח העובדה שהמדינה הסתמכה על עדותו של אחד ממנהלי החברות המקבלות כעד מדינה, הן בהליך הפלילי והן בהטלת כפל המס. המסר העולה בבירור מעדות זו הוא שחברת אדני פז הייתה עוד קורבן ברשימה הארוכה של קורבנות אותו אדם, וייתכן שיש בכך יותר מקורטוב של אמת, חרף הכחשתו של המערער עצמו. על כן, מן הראוי כי עדות זו תשמש את המדינה "על הדבש ועל העוקץ", קרי יש לתת להם משקל גם לטובת המערער כאשר הוא מעלה טיעון של אחריות מופחתת בשל המסכת הנטענת

בבירור כי השופט שישב בדין שם אכן וידא כי המערער הבין את תוכן הודאתו ונפקותה. עוד נקבע כי אין מקום להתערב בקביעה כי המערער הוציא חשבונית נוספת שלא כדין, שסכום המע"מ הכלול בה הוא שקל, ואין מחלוקת כי היא לא 450,000 שיקפה עסקה מסחרית אמיתית. עוד קבע השופט כי יש מקום לייחס למערער גם את הוצאתן של יתר החשבוניות מושא הערעור, שכן אין בחומר הראיות, פרט להודאת המערער בהליך הפלילי, כל סימן שהתנהלות אדני פז ומנהליה הייתה שונה כלפי שלוש החברות שלגביהן הוצאו החשבוניות, לעומת ההתנהלות כלפי החברה שלגביה הוצאו יתר החשבוניות. זאת ועוד, המערער הודה כי בכל המקרים לא היו עסקאות מסחריות אמיתיות מאחורי החשבוניות. עוד קבע השופט כי לאור מכלול הנסיבות, ובהתחשב במעמדו של המערער בחברת אדני פז, יש בסיס סביר להניח שאם הוא נהג להוציא חשבוניות כלפי לקוח פלוני אזי הוא עשה כן גם כלפי לקוח אלמוני, אלא אם יוכח אחרת. במקרה זה, כאמור, המערער לא השכיל להראות כי בפועל היה שוני עובדתי בין שני המקרים ושתי קבוצות החשבוניות. לבסוף התייחס השופט לטענת המערער לפיה הוא לא היה אלא קורבן של הנוכלות והעבריינות של אדם מסוים, והוא ואחיו נאלצו לאפשר לאותו אדם להשתמש בחברת אדני פז ובחשבוניותיה כדי לקדם את תכנית הפשע שלו. לטענת המערער, מדובר במקרה של "כורח" ולכן אין הצדקה להטיל סנקציה על המערער אשר הוכרח