ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

68 2019 דצמבר 519 ידע למידע

לגופו של עניין ציין השופט כי דומה כי חברת אדני פז, אשר הוקמה כארבע שנים לפני התקופה הנדונה, עסקה כל העת בעסקים לגיטימיים של צביעה וניקוי באמצעות התזת חול, והיו לה לקוחות אמיתיים. אשר למעמדו של המערער בחברה שוכנע השופט כי המערער לא הצליח להראות כי סמכויותיו ויכולותיו היו כה מוגבלות עד שלא היה מוסמך או מסוגל להוציא את החשבוניות הנדונות. אשר לשאלה אם הוא הוציא בפועל את החשבוניות מן הקבוצה הראשונה, ציין השופט כי הכרעת הדין בעניינו של המערער כוללת ממצא לפיו הוא הוציא את החשבוניות הללו, ופרט להכחשתו הגורפת של המערער לכך בהליך הנוכחי ולעדותו הבלתי סדורה של אחיו - לא הובאה על ידו במשך כל תקופת ניהול הליך הערעור כל ראיה המלמדת אחרת. במצב דברים זה, אין מקום להתערב בקביעת המשיב לפיה המערער הוציא שלא כדין את החשבוניות מקבוצה זו. עוד התקשה השופט להאמין כי המערער לא הבין את משמעות כתב האישום שבו הודה והורשע, שכן אמור היה להיות ברור כי כתב האישום מוגש כנגד שלושה נאשמים שונים, דהיינו האחים והחברה, וכי כל אחד מהם צפוי להיענש אם יורשע. כמו כן, האמירה לפיה סבר המערער שהוא משיב לכתב האישום "בשם החברה" אינה עולה בקנה אחד עם ניסיונותיו בהליך דנן להצניע את חלקו בפעילות החברה ולהציג מצג לפיו ככלל הוא היה חסר סמכויות. מעבר לכך, פרוטוקול ההליך הפלילי מראה

רשאי להוציא לפי דין. לטענת המערער, החשבוניות הנדונות הוצאו על ידי אדם שהשתלט על עסקי החברה באותה תקופה, אגב ביצוע תוכנית עבריינית הכרוכה בהלוואת כספים, ניכיון שיקים והוצאה וניכוי של חשבוניות מס שלא כדין. לפי הטענה אדני פז הייתה רק חברה אחת מיני רבות שסובכו ברשתו של אותו אדם אשר לטענת בא כוח המערער חולל "הוריקן" של עבירות פיסקאליות ואחרות. מכל מקום, המערער טען שהוא לא הוציא את החשבוניות. בית המשפט קבע: כב' השופט ה' קירש קבע כי דין הערעור להתקבל חלקית. לדברי השופט, יש מקום לחלק את החשבוניות מושא הערעור לשתי קבוצות: אלו שנותרו בכתב האישום הסופי שהוגש בהליך הפלילי, וכל שאר החשבוניות. בין שתי קבוצות החשבוניות שני הבדלים: ההבדל הראשון הוא כי לגבי הקבוצה הראשונה, הודה המערער בהוצאתן, מה שאיננו נכון לגבי הקבוצה השנייה. ההבדל השני הוא כי לגבי הקבוצה הראשונה קיימת עדות מפורטת ביותר מפי מנהל החברה המקבלת, כאשר בקבוצה השנייה כלולות חשבוניות שהוצאו לשלוש חברות שמנהלן אמנם נחקר בקשר לפרשה אך סירב להשיב על שאלות חוקריו. לצד זאת, קיים מכנה משותף לגבי שתי הקבוצות - הכחשתו של המערער לאורך ההליך האזרחי לגבי מעורבות בהוצאת כל החשבוניות הנדונות.