ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

52 2019 דצמבר 519 ידע למידע

העוררות טענו כי קיבלו את השומה לפי 8- מיטב השפיטה לאחר שחלפו יותר מ חודשים מיום הגשת מכתב ההודעה. על כן, פקעה סמכות המנהל לשום את העסקה. עוד נטען כי ההסכם בין העוררות אינו מהווה עסקה במקרקעין וכי במועד ההסכם זכויות כלשהן במקרקעין 2 לא היו לעוררת והיא טרם הגישה את הצעתה למכרז, לכן לא ניתן לראות בו הסכם הנוגע לזכויות במקרקעין. יתרה מכך, נטען כי בכך שונה המקרה הנדון מהעובדות נשוא פסקי הדין בהליכים אחרים, שם היו המוכרים בעלים של המקרקעין. המנהל טען כי העוררות לא הגישו הצהרה על אודות העסקה ועל כן השומות לפי מיטב השפיטה הוצאו כדין. מכתב ההודעה אינו לחוק ואינו 73 בגדר "הצהרה" לפי סעיף עולה בקנה אחד עם הדרישות הקיימות לחוק. על כן, 73 והפרטים הנדרשים בסעיף מועד הגשת מכתב ההודעה אינו יכול להוות מועד הגשת הצהרה על עסקה במקרקעין כחוק. עוד נטען כי המהות הכלכלית של ההסכם היא רכישה של מחצית מן הזכויות על ידי העוררת 2 במקרקעין של העוררת לקחה 1 . בהמשך לאמור נטען כי העוררת 1 על עצמה מחצית מן הסיכונים והסיכויים הגלומים בפרויקט - על ידי העמדת מימון של מחצית מההון העצמי הנדרש לפרויקט; העמידה עצמה בסיכון שלא תזכה 1 העוררת לקבל תמורה כלשהי בגין "השירותים" שנתנה לפרויקט. מכל אלה עולה כי העוררת אינה בגדר "נותנת שירותים" בלבד. 1

בית המשפט פסק: כב' השופטת א' וינשטיין פסקה כי גם אם ניתן היה להתייחס למכתב ההודעה כאל "הצהרה" – ולא ניתן להתייחס אליו ככזה - עדיין חסרים היו פרטים ומידע חיוני לצורך בחינת הטענה כי אין מדובר בעסקה במקרקעין, ודי בכך כדי לדחות את טענת העוררות לפיה יש למנות חודשים להוצאת השומות לפי מיטב 8 השפיטה ממועד מסירת מכתב ההודעה. העוררות אינן רשאיות לעשות דין לעצמן ולקבוע מה ייחשב בגדר "הצהרה" על פי החוק. משקיים טופס פורמלי של הצהרה, ומשנדרשו העוררות להגישו - ולא עשו כן, לא ייחשבו כאילו הגישו הצהרה כדין, בשל קיומו של נייר אחר שהוגש על ידן ואינו מקיים את כל דרישות החוק. עוד נקבע כי ההגדרה שנקבעה על ידי המחוקק למונח "זכות במקרקעין" בחוק היא הגדרה רחבה, וזאת כדי שבגדרו של חוק מיסוי מקרקעין יכללו עסקאות, אשר לפי המהות והתוכן הכלכלי שלהן, גם אם לא לפי "לבושן הפורמלי", צריך שתבואנה בשעריו של החוק ותתמסינה בהתאם. ההסכם שבין העוררות מותנה בזכייתה של במכרז. ברור, וכך אף הוסכם 2 העוררת 2 בין הצדדים להסכם, כי ככל שהעוררת לא תזכה במכרז הרי ההסכם בטל ומבוטל במכרז - 2 אם כן מרגע שזכתה העוררת אין כל ספק כי היא מחזיקה בידה "זכות במקרקעין" - את זכות החכירה במקרקעין בפרויקט, או למצער זכות לקבלת זכות חכירה במקרקעין. כך או כך, ודאי שבידי