ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2019 דצמבר 519 ידע למידע 41

הסעיף ונקבעה בו מתכונת אחרת לקנס אי ההצהרה במועד. לאחר התיקון, סכום הקנס אינו תלוי עוד בגובה המס, אלא הוא בסכום קבוע לכל שבועיים איחור. ג לחוק, כמתכונתו 94 על פי הוראות סעיף , למשיב יש סמכות להקטין 70 עד לתיקון ואף לבטל את קנס אי ההצהרה במועד, כפי שעשה גם במקרה הנוכחי כאשר הפחית את הקנס שהושת על העוררים. הובהר כי מדובר בסמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת, כאשר התערבות ועדת הערר בכך תיעשה רק במקרים חריגים, שבהם החלטת המשיב נעשתה בחריגה מסמכות, או שיש בה פגיעה בכללי צדק טבעי או שהיא נגועה בחוסר סבירות קיצוני. במקרה זה, טענת חוסר סמכות כלל לא הועלתה, ובכל הנוגע לפגיעה בכללי צדק טבעי, העוררים אמנם טענו כי נפגעה זכות הטיעון שלהם בכך שלא נערך להם שימוע, אולם מאחר שעניין זה תוקן ונערכה פגישה שבמסגרתה נשמעו טיעוני העוררים אף בעל-פה, העוררים עצמם לא ביקשו את ביטול החלטת המשיב מטעם זה. לפיכך, נשאלת השאלה אם החלטת המשיב נגועה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבות ועדת הערר. טרם פנה לבחון את השאלה הנדונה, נדרש השופט לטענה ולפיה הקנסות מהווים סנקציה עונשית. נקבע כי על אף שיש בקנס אי ההצהרה במועד ממד עונשי מסוים, אין בכך כדי לשנות את זיהויו הברור של הקנס, כקנס אזרחי מנהלי ולא כקנס פלילי עונשי. כפועל יוצא, אין לקבל את טענות העוררים, גם לא על דרך ההיקש, כי יש להחיל בעניינם הסדרים שמקורם במשפט הפלילי.

של כמיליון שקל, שהופחתו בשלב מאוחר יותר והועמדו על כמחצית מהסכום. דעת העוררים לא נחה מהפחתת הקנס ועל כן הגישו ערר לוועדה לפי חוק מיסוי מקרקעין. לטענת העוררים, המנוח סבר בתום לב כי עסקת המכירה הראשונה אינה תקפה וכי עליו לדווח על עסקת המכירה השנייה בלבד, כפי שעשה. נוסף על כך, לטענת העוררים המכירה הראשונה נכנסה לתוקף רק עם מתן פסק הדין המחוזי, ולכן רק ממועד זה חלה עליהם חובת דיווח. עוד טענו כי הטלת הקנסות מהווה סנקציה עונשית, וכפי שהליכים פליליים מופסקים שעה שאדם נפטר, כך אין להטיל קנס אי הצהרה במועד על עיזבון לאחר פטירת המוכר. מלבד האמור טענו העוררים בין היתר כי היה מקום להקל עליהם יותר שכן אביהם המנוח פעל בתום לב, וכי סכום הקנס מקרן 200% המופחת מגיע לסך העולה על המס – תוצאה שהיא, לשיטת העוררים, חריגה ובלתי סבירה באופן קיצוני. ועדת הערר קבעה: כב' יו"ר הוועדה, השופט א' גורמן, קבע כי דין הערר להתקבל בחלקו. תחילה ציין השופט כי הערר עוסק בקנסות אי הצהרה א לחוק. 94 במועד שהוטלו מכוח סעיף סעיף זה, קודם לתיקונו, קבע כי הקנס המוטל בגין אי הצהרה במועד הוא בשיעור קבוע מסכום המס שהמוכר/ הרוכש חייב בו. משמעות הדבר היא כי סך הקנס משתנה בהתאם לסכום המס: ככל שסכום המס גבוה יותר כך עולה גובה הקנס, לחוק שונה 70 ולהיפך. במסגרת תיקון