ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה
מס הכנסה שאלות ותשובות
2019 דצמבר 519 ידע למידע 251
ועתה נענה לפי סדר השאלות:
לשאלה א: התשובה לשאלה זו תלויה בהסכמה בין הצדדים (בין החברה לבין בעל השליטה בה שנתן את ההלוואה). אם ההסכמה ביניהם היא שההלוואה שנתן בעל השליטה לחברה תהיה צמודה למדד המחירים כל שנה אך בתנאי שלא יפחת סכום הקרן, אזי במקרה כזה, לדעתי, אין לחייב את נותן ההלוואה בגין ה"מדד השלילי". ואולם, תיתכן טענה לפיה סכום זה ) לפקודת מס הכנסה. 13(9 שנותן ההלוואה לא חויב לא יהיה פטור ממס במסגרת סעיף לשאלה ב: שאלה זו של הפרשי הצמדה שנזקפים בחברה משפחתית לבעל המניות (הנישום המייצג) שנתן את ההלוואה לחברה נכונה למגוון מצבים. שהרי הפרשי ההצמדה פטורים ממס בידו ואילו בחברה זו הוצאה מוכרת(בכפוף להוראות פקודת מס הכנסה) והרי לך "כפל הגנה" (והרי הנישום המייצג והחברה כלכלית הם אותו נישום). שאלה זו מתחדדת במקרה והחברה המשפחתית בהפסדים. אין בהוראות החוק כל הוראה המתייחסת למצב של "כפל הגנה" אינפלציונית (מאז ביטולו של חוק התיאומים בשל אינפלציה) ובהיעדר הוראה כאמור הרי שנוצר עיוות שעל המחוקק לתקן זאת. למיטב ידיעתי אין פסיקה בנושא זה. יצוין כי מתן הגנה אינפלציונית כפולה אינה קשורה רק לחברה משפחתית אלא לכל חברה או נישום אחר. לדוגמה, חברה רגילה שנטלה מבנק הלוואה צמודת מדד בתוספת ריבית ורכשה נכס הוני. הוצאות המימון (ההצמדה והריבית) יוכרו כהוצאה (כפוף להוראות פקודת מס הכנסה) ומאידך גיסא בעת מכירת הנכס תזכה החברה להגנה בגין "סכום אינפלציוני פטור" והרי לך כפל הגנה אינפלציונית.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online