ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2019 נובמבר 518 ידע למידע 125

להשכרת רכב פרטי על פני מכירת רכב פרטי ולכן החיל בשני המקרים את האיסור על ניכוי מס תשומות. עם זאת מוסיף בית המשפט תמיהה ואף ביקורת על המחוקק בעניין הכרה בתשומות הקשורות לאחזקת רכב פרטי לשימוש עסקי. לדעת בית המשפט קשה למצוא טעם ענייני לאבחנה הקיימת בין האיסור הגורף על ניכוי מס תשומות בגין דמי שכירות המשולמים על ידי עוסק בשל שכירת רכבים פרטיים המשמשים בעסקו (או דמי רכישת הרכבים) לבין ההיתר לניכוי מס תשומות בגין הוצאות האחזקה של רכבים פרטיים אלו. לסיום התייחס בית המשפט גם להבחנה בין שיטות השכירות השונות של רכבים לעניין הכרה בתשומות וקבע כי אף אם במישור העקרוני היה מקום לפצל את דמי השכירות למרכיביו השונים ולאפשר למערערת לבודד את מרכיב האחזקה מכלל התשלום, אין בחוות הדעת שהציגה המערערת ללמד מה היו העלויות שבהן נשאו בפועל חברות ההשכרה בגין שירותי אחזקה, ביטוח, רישוי וכו', ומה היה מרכיב הרווח שלהן בגינם. אף לא הוכח כי חברות ההשכרה נשאו בעלויות בגין מרכיבים אלו ומכאן שהמערערת לא הוכיחה את שיעור מרכיב האחזקה מדמי השכירות ודי בכך כדי לדחות את טענתה. סוף דבר הערעור נדחה ועל המערערת הושתו הוצאות ש"ח. כב' השופטת סרוסי 60,000 בסך מצאה לנכון להסביר את פסיקת ההוצאות הגבוהה בכך שהמערערת בחרה לנהל את ההליך למרות שהובהר לה בתחילתו כי ניצב בפניה רף משפטי גבוה נוכח ההלכה הפסוקה המפורשת בסוגיות שהעלתה.

אילולא היו העובדים מקבלים תלושים, הם היו נדרשים לרכוש ארוחות בכספם או לטרוח ולהביא אוכל מהבית כך שברור כי הם אלו שהפיקו את התועלת הישירה והעיקרית מהארוחות. טובת ההנאה שצמחה מכך למעביד היא עקיפה וטפלה לעומת טובת ההנאה שצמחה לעובד. העובדה שרכישת תלושי הארוחות היוותה מרכיב בעסקה מסחרית שנקשרה בין המערערת ללקוחותיה, אין בה לשנות לעניין זהותו של הנהנה העיקרי מהארוחות. כתוצאה מניכוי מס התשומות על ידי המערערת, עובדיה צרכו שירותים, כצרכנים סופיים, מבלי ששולם עבור שירותים אלו מס ערך מוסף. א, 15 תוצאה זו עומדת בניגוד לתכלית תקנה א 15 ולכן אין לאפשר אותה. מלשון תקנה לתקנות עולה כי תנאי לניכוי מס תשומות הוא הדרישה למכירת התשומות לעובד עצמו כצרכן סופי של התשומה, ולא ניתן להסתפק במכירת התשומה ללקוחות. קבלת הטענה כי המעביד פטור מדיווח ישיר על עסקה עם עובדיו, לאור העובדה שהתשומות בשל עובדיו מגולמות במחיר העסקאות עם לקוחותיו (שהן בגדר "עוסק") ו/או במחיר הנכסים או השירותים לצרכנים הסופיים של לקוחותיו, תרוקן מתוכן את א. גם אם נניח שהמערערת לא 15 תקנה הייתה ערה להלכה הפסוקה בתחום, היה עליה לקחת בחשבון כי פרשנותה לעניין א לא תתקבל על ידי המשיב והיא 15 תקנה תצטרך להחזיר את מס התשומות שקיזזה. לעניין קיזוז תשומות בגין רכבים סבר בית המשפט כי תכליתה הסובייקטיבית לתקנות מע"מ הולמת את 14 של תקנה הפרשנות המוצעת על ידי המשיב לפיה מחוקק המשנה ביקש להימנע ממתן עדיפות