ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

92 2019 אוקטובר 517 ידע למידע

שבהוראות אלו נהיר דיו ונועד להבהיר כי המערכת שבין מנהל מע"מ לבין החייב במס אינה אמורה לשמש כלי ניגוח בידי גורם אחר בעל אינטרס. יתר על כן, גם בהינתן נסיבות שבהן מנהל מע"מ מבקש לפעול ביוזמתו כנגד נישום, נדרש הוא לתת הזדמנות לנישום להביא לפניו טענותיו. נקבע כי לאור כל האמור לעיל, ניתן להסיק כי במקרה דנן אין כל יריבות בין החברה לבין מע"מ מאחר שאין מקום לאפשר לחברה לחייב את מנהל מע"מ לבחון את רישומה של הרוכשת כ"עוסק", בהיותה מוכרת המקרקעין, וגם לא לדרוש ממנהל מע"מ כי יפנה דרישה אל הרוכשת לקבלת המע"מ מידיה. די באמור לעיל כדי לדחות את התביעה נגד מע"מ על הסף. סוף דבר התביעה נדחתה על הסף. החברה תישא ש"ח. 7,500 בהוצאות מע"מ בסך

שבין הצדדים. למנהל מע"מ נתון שיקול הדעת כיצד להפעיל סמכויותיו וכיצד לבצע ביקורות על נישומים, ואין כל גורם שרשאי להתערב בנהלי עבודה אלו למעט המחוקק, ובוודאי שאין לצד אחד בעסקה כל זכות לחייב את מע"מ לערוך ביקורת לצד האחר של העסקה. בעניין זה נקבע לא אחת כי בעל הדין הרלוונטי לצורך חוק מע"מ הוא הנישום שעליו מוטלת חבות המס הישירה. מערכת היחסים שבין הנישום לבין רשויות המס סגורה בתוך מערך יחסים ואין לצד חיצוני למערכת יחסים זו כל זכות עמידה בנדון ובוודאי שאין בידיו הזכות לחייב את מע"מ לפעול כנגד נישום אחר. מי שיורשה להשמיע טענותיו בדבר חיובו של חייב במס כנמנה על סוג פלוני של חייבי מס, הוא "הנוגע בדבר", קרי מי שההחלטה ניתנה לגביו והוא בלבד. כל ישות משפטית שההחלטה שניתנה אינה כלפיה במישרין, אינה זכאית להשמיע טענותיה. ההיגיון