ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

58 2019 אוקטובר 517 ידע למידע

על ידי אותה חברת אם זרה) אינה מהווה עסקה הכפופה לכללי מחירי העברה. מנגד, ישנה בכל זאת "העדפה מיסויית" להסיט רווחים לזכות מוסד הקבע חלף רישומם בחברת הבת הישראלית, גם אם שניהם חייבים במס חברות מלא, בשל העובדה שהעברות כספיות שבין מוסד הקבע לבין החברה הזרה אינן נחשבות לחלוקת דיווידנד (בהיעדר מס סניף בישראל) בעוד שבחלוקות מחברה בת ישראלית לחברה האם הזרה, יחול מיסוי בשיעור החל על דיווידנדים על פי האמנה. כמענה לשאלה שנשאלה בכותרת המבזק האם לפעול לפי ביחס למקרה הנבחן, הספר או שמא לפי השכל, הרי שבכל הנוגע לחבויות הדיווח (למשל צירוף הטופס ייתכן הרלוונטי), ראוי לפעול לפי הספר. כי המשקל המאזן בין הספר לשכל, יהיה טמון באפשרות לתעד את מחירי העסקה ) בהיקף מצומצם Study - (חקר תנאי שוק ותמציתי ביחס לעסקאות הקלאסיות אליהן כיוון המחוקק. לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולשאר חברי הצוות הבין-לאומי, ממשרדנו.

על פי הכללים הרגילים", והתייחסויות דומות קיימות גם בהמשך החוזר. ממילא חבים הן מוסד במקרה המתואר, הקבע והן החברה הבת הישראלית, במס אילו היה מדובר בעסקה חברות בישראל. שבין שתי חברות ישראליות קשורות, גם אם מחיר העסקה נבחן תחת הפריזמה של צדדים קשורים, עדיין לא יחולו כללי מחירי העברה, ככל הנראה מהטעם שממילא חל מס מלא על שתי החברות (להוציא מקרים של קיזוז לא נאות של הפסדים הנבחן ומטופל בהתאם לטענת המלאכותיות לפקודה). 86 הקיימת בסעיף רשות המסים יזמה שינוי חקיקה (במסגרת ) ובגדרו 2017 מינואר 238 הצעת חוק מספר נעשה ניסיון שטרם הבשיל לכדי חקיקה, להגדיר מוסד קבע כנישום ישראלי עצמאי וכך להשית את כללי מחירי העברה גם על עסקאות שבין מוסד הקבע לחברה הזרה (אשר בבעלותה מוסד הקבע), על אף שאין מדובר בעסקה ה"קלאסית" במובן האם שקשורות בה שתי ישויות שונות. מכאן ניתן ללמוד כי רשות המסים מבקשת לייחס למוסד קבע זהות של חברה בת ישראלית? ואם נחזור לדוגמה הנדונה, הרי עסקה בין שתי חברות ישראליות (גם אם נשלטות