ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2019 אוקטובר 517 ידע למידע 33

להפסד ההון והתאמת הסכומים של ההפסד הנטען ורווח ההון. כאמור, המשיב חתום על העסקה הן כמוכר הן כקונה. המכירה והרכישה נעשו באמצעות חברות שבפועל 2 הן בבעלותו המלאה של המשיב. משיבה מכרה מניותיה בחברה המשותפת לקראת סוף שנת המס, כשבועיים לאחר שצמח רווח הון. לעניין סמיכות הזמנים, 1 למשיב אמנם ניתן לקבל את טענת המשיב שתזמון העסקה לא היה בשליטתו אך אין לקבל את הטענה כי סמיכות הזמנים לעסקת הקומבינציה ולעסקת מכירת האחזקה בחברה המשותפת הוא אקראי. לבסוף, הפסד ההון הנטען חופף כמעט במלואו לרווח ההון לכן בחינת העסקה כמכלול מחזקת את המסקנה כי מטרתה העיקרית היא הפחתת נטל המס המוטל על המשיב. סוף דבר הערעור התקבל והוטלו על המשיבים ש"ח. 20,000 הוצאות בסך

מדובר למעשה בבעל מניות יחיד שהעניק הלוואת בעלים לחברה שבבעלותו המלאה, ובנקודת זמן מסוימת הצהיר על מחילת חוב. בנסיבות כאלה, ניתן להכיר בהפסד הון רק אם הוכח שההשקעה ההונית אכן ירדה לטמיון, ובענייננו, לא הובאו לכך תימוכין מספקים. לא הוכח כי ההשקעה ירדה לטמיון וכי ניתן היה להגדיר אותה כ"חוב אבוד". קביעתו של בית המשפט קמא מבוססת על הירידה בערכו של המגרש ועל מבחן סובייקטיבי, אך אלו אינם מובילים להכרה בהפסד הון. למעשה, לא הונחה תשתית עובדתית שמצביעה על התגבשות של הפסד הון, והטענה בדבר השקעה כושלת, כשלעצמה, אינה מספיקה כדי להתיר למשיב לקזז את ההשקעה כנגד רווח הון. לצורך הדיון בשאלה אם מדובר בעסקה מלאכותית, חשובים עוד יותר המאפיינים של זהות הצדדים לעסקה, סמיכות הזמנים