ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

32 2019 אוקטובר 517 ידע למידע

השומה לדון בעסקת המכר שאושרה על ידי מנהל מסמ"ק. הכרעת בית המשפט בית המשפט העליון דחה את טענת הסף של המשיבים בעניין סמכותו של פקיד השומה לדון גם בהחלטה מנהלית שהתקבלה אצל מנהל מסמ"ק. בית המשפט סבר שהדרך הנכונה לבחון את הסוגיה היא כגישת פקיד השומה, לבחון קודם כל אם התגבש הפסד הון, ולאחר מכן לבדוק אם עסקת מכירת ההחזקה בחברה המשותפת היא עסקה מלאכותית. המבחן הנכון לבחינת "חוב אבוד" ו/או הפסד הון הוא אובייקטיבי. לא כל אימת שנישום טוען להפסד הון, הוא רשאי לקזז אותו כנגד רווח הון. הפרמטרים החשודים של "יחסים מיוחדים" עיתוי וסכום, מתבטאים במובהק בענייננו. המשיבים ביססו את טענתם על שווי המגרש בעת המכירה אך זו הוכחה לגירעון בחברה המשותפת ולא לכך שלא נותרה ברירה, אלא למחוק את ההשקעה כהפסד, אשר אין כל סיכוי לגבייתו. גם לאחר עסקת הקומבינציה המשיכו להשקיע במגרש שהחל להניב הכנסות עם תום הבניה מהשכרת השטחים שנותרו בידי קבוצת סומת. החברה השותפה לא דיווחה על הפסד והחברה המשותפת לא דיווחה על מחילת החוב כהכנסה שהיו פעולות נדרשות כדי להשלים את טענות המשיבים. אלף 150- כך גם לא הוסבר פשר המכירה ב דולר בעת שהנתונים הראו ששווי החברה היה לכל היותר אפס.

אלף דולר בלבד, 150 בבעלותו בסכום של מיליון 11- מה שיצר לו הפסד הון של כ ש"ח. קיזוז בין אלה הוביל לדיווח רווח הון אלף ש"ח בלבד. 575 של סמיכות הזמנים, מכירת המגרש בעסקה שבה המשיב הוא גם המוכר וגם הקונה והקרבה בין גובה הרווח לגובה ההפסד, הובילו את פקיד השומה לקבוע שהמכירה האחרונה לחברה הלא פעילה היא עסקה מלאכותית שכל תכליתה היא לייצר למשיב הפסד הון בר קיזוז כנגד רווח ההון שנוצר 1 לו ממכירת המניות בארה"ב. בית המשפט קמא השתכנע כי אכן נוצרו הפסדי הון הראויים בהכרה לצורכי מס ואין כל סיכוי למערערת לקבל את ההשקעה שלה בחזרה. הוא גם קיבל את הטענה כי יש טעם מסחרי ממשי במכירה להיפטר 2 העצמית לאור רצון משיבה משעבוד שהטיל הבנק על נכסיה ובכלל נקודת המבט המשפטית צריכה לבחון את הדברים באופן סובייקטיבי. פקיד השומה טען בערעורו כי בית המשפט קמא שגה בכך שהתבסס על מבחן סובייקטיבי, בעוד שהמבחן הנכון להיווצרות הפסד הון הוא מבחן אובייקטיבי. כמו כן טען כי יש לדון קודם בשאלת הוכחת קיומו של הפסד בר-קיזוז ורק לאחר מכן בעניין המלאכותיות. הוא חזר על טענתו שמדובר בעסקה מלאכותית, כיוון שנערכה זמן קצר לאחר שהמשיב צבר רווח הון, וחוזה המכר של המגרש חתום על- ידי המשיב הן כמוכר הן כקונה. המשיבים העלו מצדם טענת סף לפיה מנוע היה פקיד