ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

2019 ספטמבר 516 ידע למידע 37

ההיגיון שבהפעלת משטר החמי"ז שבסעיף לפקודה על שותפות זרה, מאותה 1 ב 75 סיבה בדיוק. גישה שונה עשויה להביא גם למצבים של כפל מס, שהרי ככל שמדובר בהפרשי עיתוי, אזי בשנים העוקבות תהיה ההכנסה החייבת בישראל גבוהה יותר מסכומה המקביל במדינה הגומלת, וכך ייצא שהנישום המייצג עלול לשלם פעמיים מס על אותה הכנסה. מכל מקום, אם עמדת רשות המסים היא כי יש ליישם את משטר החנ"ז על חברה משפחתית זרה, הרי ניתן יהיה לבסס שליטה וניהול מישראל בנוגע לחברה, והוראות החנ"ז לא תחולנה (כיוון שהן חלות רק בנוגע לחברה תושבת חוץ), ועדיין ייושם משטר השקיפות לצורכי מס בשל היותה חברה משפחתית. דרך אגב, הבעייתיות שהוצגה לעיל קיימת גם בקשר לחברה משפחתית המסווגת כחברת משלח יד זרה (חמי"ז) לפי סעיף לפקודה, בשינויים הרלוונטיים - 1 ב 75 לפי הדוגמה) 20 ובמיוחד מיסוי העודף (של במס חברות ישראלי.

ונדגים - חברה תושבת מדינה גומלת שלה הכנסות פסיביות הממוסות בשיעור . הכנסתה החייבת על פי דיני 5% מס של . בעל המניות 100 המס באותה מדינה היא בחברה בחר לסווגה כחברה משפחתית לצורכי מס ולפיכך הוא ממוסה באופן אישי על הכנסתה החייבת אשר לפי דיני בלבד. 80 המס בישראל עומדת על במקרה המודגם, מאחר שסעיף החנ"ז חל (אם נידבק בלשון הכתובה), מיוחס לבעל - על פי דיני 100 המניות דיווידנד רעיוני של המס באותה מדינה גומלת ועל פי הגדרות א לפקודה 64 סעיף החנ"ז. על פי סעיף מתוך אותו דיווידנד 80 ,) (חברה משפחתית , רואים אותם כאילו לא 100 רעיוני של חולקו (מאחר שהנישום המייצג ממוסה בגינם על בסיס שקיפות לצורכי מס), אבל הנותרים אינם "מוגנים" ולכאורה יש 20 למסות את בעל השליטה בגינם. לעמדתנו, סעיף החנ"ז אינו יכול לחול במקרים של מבנים שקופים לצורכי מס, בשל חוסר התאמתו לרעיון המיסוי החד שלבי. כך למשל, הדגשנו בעבר את חוסר