ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

36 2019 ספטמבר 516 ידע למידע

מיסוי בין-לאומי

חברה משפחנ"זית – יש דבר כזה? רו"ח (משפטן) אייל סנדו

בדמות חלוקת דיווידנד רעיונית, שעליה חל המס הישראלי. מכאן שסעיף החנ"ז והמנגנון המיסוי הכלול בו, אינם מתאימים לטיפול במבנה מס המבוסס על שקיפות לצורכי מס, שכן במבנה שקוף ממילא חלה רמת מיסוי אחת, על הבעלים, הממוסה על הכנסות החברה המוחזקת כאילו היו הכנסותיו שלו. (זיכוי 5/2004 לחוזר 8 ואכן, בסעיף )LLC- ממס זר לתושב ישראל המחזיק ב "כי הוראות סעיף למשל, נכתב במפורש ב לפקודה יחולו רק לגבי מי שלא בחר 75 , והדבר בהפעלת הוראות חוזר זה…" נשמע הגיוני. אלא מאי, שדווקא דבר החקיקה בעניינן של חברה משפחתית וחברת בית אינו מחריג את הוראות החנ"ז ביחס לאותם סוגים של חברות, וכך יוצא - לפחות לפי לשון החוק - כי סעיף החנ"ז ומשטר השקיפות החל על חברה משפחתית למשל, אכן יכולים לדור בכפיפה אחת.

האם משטר המס החל על חברה משפחתית א לפקודה 64 לפי סעיף יכול לדור בכפיפה אחת ב 75 עם הוראות סעיף לפקודה הדנות בחברה נשלטת זרה? מסתבר שכן. ואולי לא? סעיף החנ"ז מהווה כלי

אנטי תכנוני הקבוע בפקודת מס הכנסה, ומטרתו למנוע כליאת רווחים פסיביים של תושב ישראל על ידי צבירתם בחברה זרה. אמצעי הלחימה שנבחר הוא התעלמות מעיתוי חלוקת הדיווידנד בפועל וקביעת דיווידנד רעיוני בסוף השנה בסכום הרווחים הפסיביים לאותה שנה. סעיף החנ"ז מתבסס על שיטת המיסוי הדו שלבית - האחת ברמת החברה ועליה מוטל מס החברות הזר; וככל ששיעורו אינו גדול (וכן אם מתקיימים שאר התנאים 15%- מ שבסעיף), מופעלת רמת המיסוי השנייה

WWW.AHEC-TAX.CO.IL הכותב - ממשרד ארצי חיבה אלמקייס כהן פתרונות מיסוי בע"מ