ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

2019 ספטמבר 516 ידע למידע 17

כשמנגד נרשמה על ידי החברות הכנסה ממחילת חוב, די בהן כדי להכיר בהפסד הון שנוצר לבעלי המניות? על כך עונה בית המשפט בשלילה וקובע, כי יש לבחון האם אפסו הסיכויים לגבות את החוב וכי כאשר המחילה נעשית בין צדדים קשורים, :"…אלא יש לערוך בחינה מדוקדקת יותר שבכך שבוצעה מחילה כאמור, אין די כדי שזו תגבש הפסד בר קיזוז בידי המוחל. מחילה שכזו, בעיקר כשהיא נעשית בין צדדים קשורים, דורשת בחינה ובדיקה". בית המשפט קובע כי בנסיבות הנדונות לא הוכח כי אפסו הסיכויים בפסק הדין, לגבות את החובות: . החברות עדיין פעילות ואף רווחיות, 1 אם כי עם רווחיות נמוכה ביחס לסכומי הלוואות. כמו כן, סך הלוואות הבעלים אינן בסכומים שהסיכוי לגבייתם אינו אפשרי, אף אם בעתיד הרחוק. . המערערים מחלו על חלק מההלוואות 2 בלבד, ולא על הסכום המלא, זאת משיקולי מס, על מנת לא להביא את החברות להכנסה חייבת. . צדדים שלישיים (בנקים וספקים) 3 שהחברות חייבות להן, לא נמחלו על ידם. . המערער המשיך להזרים לחברות 4 הלוואות נוספות בשנים הבאות. בית המשפט ממשיך ובוחן גם את טענת המלאכותיות וקובע, כי מועד מחילת החוב (שבועיים לפני מכירת המקרקעין)

של המערערים שעבד קרקע אישית שלו לטובת בנק נושה של החברות. הקרקע הורשה לאחים. , בעקבות לחצים של הבנק, 2013 בשנת מכרו האחים את הקרקע ונצמח להם מיליוני ש"ח. כשבועיים לפני 5- שבח של כ המכירה מחלו האחים לחברות על סכום מיליוני ש"ח מתוך סך הלוואות 2.5- של כ מיליוני ש"ח. האחים טענו 5- בעלים של כ להיווצרות הפסד הון, וקיזוזו משבח המקרקעין. מנגד, רשמו החברות הכנסה ממחילת חובות אשר קוזזה כנגד הפסדים עסקיים מועברים. פקיד השומה סירב להכיר בסכומים שנמחלו כהפסד הון בידי המערערים וקבע, כי מחילת החוב הרצונית של חלק מהלוואות המערערים לחברות, שנעשתה בסמיכות למועד מכירת המקרקעין (גם זו, לטענת פקיד השומה, נעשתה ביוזמת בעלי המניות ולא בכפיה על ידי הבנק), המשך מתן הלוואות לחברות בשנים מאוחרות יותר ויכולת פירעון חובות על ידי החברות לצדדים שלישיים, כולם מצביעים על חברות שאינן חדלות פירעון. בנוסף לטענתו, מחילת החוב לחברות – יש לראותה כעסקה מלאכותית. ערעורם של האחים לבית המשפט נדחה, תוך אזכור הלכות זיסו גולדשטיין (ע"א ) ושנהב 918/15 ), פישמן רשתות (ע"א 14/85 ), כך: 4060/12 (ע"א השאלה המרכזית עליה נדרש בית המשפט לענות היא, האם בהחלטת בעלי המניות למחול לחברות על הלוואות הבעלים,