ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

114 2019 ספטמבר 516 ידע למידע

בפסק דין פרומדיקו נקבע כי ניתן לבצע ניכור הכנסה, כשאין חשש למלאכותיות: "מקום שהעברת הכנסה ממפיק ההכנסה לאחר הינה העברה אמיתית שיש לה תוכן עסקי-כלכלי של ממש, כי אז תוכר ההעברה כ"ניכור" תקף על פי דין המס והחבות במס תוטל על הנעבר כבעל הכנסה". הגבול בין ניכור הכנסה התקף על פי דין, לבין הסבת הכנסה שיש להתעלם ממנה, הינו גבול אפור וחמקמק, שנדון בפסקי דין רבים. בהקשר זה ניתן להזכיר את פסקי הדין בעניין פרוינד, ש.א., אלדור, לביא דוד, חצס, פוסקלינסקי ועוד. בפסיקה נקבעו מספר מבחנים להבחנה שבין ניכור הכנסה לבין הסבת הכנסה כשהעיקרי שבהם הוא מבחן השליטה. דהיינו רק כאשר המעביר שולל מעצמו כל זכות להכנסה עתידית מן הנכס ואת הכוח לקבוע או להשפיע על הכנסה זו, ניתן לראות בכך ניכור הכנסה שיוכר לצורך דיני המס. כמו-כן נבדקים המסמכים בכתב שנעשו בין הצדדים, נסיבות ההעברה ומטרותיה הכלכליים, העיתוי שבו נעשתה ההעברה, תרומה כספית ממשית של הנעבר לרכישת הנכס, שליטה ואמצעי אכיפה של הנעבר כלפי המעביר וכדומה. רשויות המס גם הן קבעו בקובץ הפרשנות מספר מבחנים להכרה בניכור הכנסה. ראשית כי מדובר בהסבה אמיתית, שנית כי היא אינה ניתנת לביטול, ושלישית כי אין מדובר בהפחתת מס בלתי נאותה. אך כפי שהקדמנו, המונח "אינו ניתן לביטול" סובל פרשנויות רבות. עם זאת, מוסכם כי כאשר בעל הנכס מניב הפירות, קרי המסב, יכול למשכן את הנכס או למוכרו לאחר שלא בכפוף להסכם ההסבה, יראו בכך הסבה הניתנת לביטול וזאת על סמך פס"ד פרוינד. ,86 נוסיף ונזכיר כי לעמדת רשות המיסים, פקיד השומה יכול לעשות שימוש בסעיף ולהתעלם מהסבה שנראית לו כמלאכותית, גם במקרים בהם מוסכם שאין תחולה לסעיף .84 לסיכום מהאמור לעיל עולה, שללא הסכם חתום בכתב, המונע הממסב את היכולת ליטול את ההטבות הכלכליות מהמקבל, או את מכירת הנכס בעתיד, קשה יהיה להגן על העמדה שמדובר בניכור הכנסה אמיתי. חשוב להדגיש שישנם פסקי דין רבים שהגיעו לתוצאות שונות, ומדובר בתחום אפור, שקשה לתת בו תשובה ברורה מראש. המלצתנו היא להיערך מראש, ולהיעזר בחוות דעת מקצועית לפני ביצוע הסבת הכנסה, בכדי למנוע בעתיד טענות מצד רשויות המס על ליקויים בדיווח.