ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

48 2019 אוגוסט 515 ידע למידע

זיקות ממשיות (שאינן אך "קצוות של זיקות") לישראל, נדרש הוא לעוצמת זיקות משמעותיות הרבה יותר במדינה אחרת, על מנת להסיט את מרכז הכובד של "מרכז חייו" לאותה מדינה אחרת". ● ● בחינת קיומן של חזקות משך השהייה, מערב מנייה באופן "טיפש" של ימים וחלקי ימים. אך מעבר לכך, לשם מבחן מרכז החיים, יש להביא בחשבון: ● ● את ימי השהות בישראל לעומת ימי השהות במדינות אחרות; 2009 בר רפאלי שהתה בשנת בישראל יותר מאשר בכל מדינה אחרת (אם כי בסך הכול לא שהתה בישראל יותר ממחצית ימי שהייתה 2010 השנה), ובשנת בישראל לא נפלו משמעותית מימי שהייתה בארצות הברית. דבר זה עמד לה לרועץ. ● ● את מספר הפעמים שבהם הגיע

בחשבון את העובדה שגם הערכת הראיות, שקילתן וההכרעה אם יש בהן כדי להרים לא- את נטל השכנוע אם לאו, היא שאלה " " ביותר; שופט א' עשוי להגיע מתמטית למסקנה כי הורם נטל השכנוע והובאו די ראיות משכנעות – ואילו שופט ב' יסיק ההיפך המוחלט. הכלל הראייתי בדיון אזרחי הוא "מאזן הסתברויות". כלומר, יש להוכיח הטענה ברמה של למעלה כדי שתתקבל. שני שופטים, אפילו 50%- מ שקלו באופן דומה מאוד את הראיות, אך ואילו 49%- אחד מהם "תייג" את משקלן ב , יגיעו אפוא לשתי תוצאות 51%- השני ב שונות באופן קיצוני זו מזו. כך או כך, הדיון המעניין שלעיל ראוי שיפותח במאמר נפרד. הבאנו את הדברים חשובה רק כדי לסבר את העין בדבר נקודה זו, שייתכן שיש בה כדי להכריע בדיונים בשאלת תושבותו הפיסקלית של היחיד. מרכז חייה של בר רפאלי בישראל; היא לא הצליחה לשכנע אחרת ● ● מעבר לדיון השגרתי בשאלת נטל השכנוע, בית המשפט הדגיש כי העובדה שבר רפאלי לא טענה כי הפכה להיות תושבת במדינה אחרת כלשהיא מטילה עליה נטל כבד אף "כשעניין לנו בנישום יותר מהרגיל: שהיה תושב ישראל וטוען כי הפסיק להיות תושב ישראל, אך לא מציע מדינה אחרת כמדינת תושבותו החדשה, וכאשר קיימות לו עדיין

הנישום לישראל ופרקי הזמן ("נישום ששהה בה בכל פעם שמגיע לישראל לעיתים מזומנות וכן שוהה בה פרקי זמן משמעותיים, תהא הנטייה לראות בו "תושב ישראל" גם אם מספר ימי השהייה הכולל שלו באותה שנת מס אינו עונה ; בר על מבחן מרכז הימים") רפאלי הגיעה לישראל בשנים