ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

2019 אוגוסט 515 ידע למידע 47

לדעתי, הנטל 'הפרשני' מוטל על המשיב דוקא, וזאת בשים לב לכך שהבסיס להטלת המס בישראל הוא בסיס טריטוריאלי [...]". פסק דין זה ניתן לאחר שהעיקרון הכללי אשר לפיו נטל השכנוע בערעורי מס מוטל, בדרך כלל, על הנישום, עוגן בפסיקתו של למרות זאת, מצא )6( בית המשפט העליון. כב' השופט ביין לחרוג מן העיקרון במקרה )7( זה, מן הטעמים שמנה. אכן, כיום, לאחר ששונתה שיטת המסים מן היסוד, ספק אם הטעמים שמנה בית המשפט להטלת הנטל על פקיד השומה בשאלת התושבות, רלוונטיים עדיין. עם זאת נדמה כי פסק הדין בעניין גונן מיישם בפועל (אף אם לא במפורש) את הוראת הפסיקה - שחודדה בפרשת כ.ו.ע - ולפיה העיקרון שלפיו בענייני מסים יוטל נטל השכנוע על הנישום הוא נקודת מוצא בלבד, ואין הוא מוחל באופן מוחלט. אמנם מדובר בעיקרון מוביל, אולם אם קיימת הוראה מפורשת או משתמעת הסותרת את העיקרון האמור, ייסוג העיקרון לאחור. עוד מעניין לשים לב, כי העובדה שפקיד השומה מצוי בנחיתות ראייתית לכאורה מול הנישום לא נמנתה על ידי כב' השופט ביין כשיקול להטלת הנטל על הנישום, ובוודאי שלא היה בה כדי להכריע באופן זה. ייתכן שהעוקץ בחשיבותה לסיום נקודה זו: של שאלת נטל השכנוע ניטל כשמביאים

בהקשר זה מעניין אף לציין כי בעבר, בטרם הרפורמה במיסוי הבין-לאומי , ההלכה קבעה 2003 בישראל, של שנת מפורשות כי הנטל בשאלת התושבות אכן מוטל על פקיד השומה. בפסק הדין בפרשת הוטל נטל )5( (בבית המשפט המחוזי) גונן השכנוע בשאלת התושבות על שלטונות המס דווקא, מאחר שבסיס המס להטלת המס בישראל היה בסיס טריטוריאלי. בשיטת מס טריטוריאלית מתעוררת בדרך כלל שאלת התושבות כדי להחיל את החריג לשיטה שלפיו, אף על פי שההכנסה לא הופקה בישראל, הרי במקרים מסוימים לפקודה), 5 (כמו במקרים שנמנו אז בסעיף אם מפיק ההכנסה הוא תושב ישראל, ניתן למסותו בישראל. כדי להחיל את החריג שלעיל, כך נקבע, על פקיד השומה היה הנטל להוכיח כי הנישום הוא תושב ישראל. וכך קבע כב' השופט ד"ר ביין בפסק הדין: "השאלה הראשונה שיש להשיב עליה במקרה גבולי זה, היא על מי מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט בנכונות עמדתו בשאלת התושבות. ודוק: בעניננו, אין מדובר במחלוקת עובדתית אשר כרוכה בשאלות של הערכת ראיות ואמון. העובדות הרי מוסכמות על הצדדים, כאשר כ"א מהצדדים נותן לאותן עובדות, פרשנויות והדגשים שונים. המחלוקת נוגעת למסקנות שיש להסיק מהעובדות, והיא מתחלקת למספר רכיבים: (א) מה הם הקריטריונים? (ב) מה המשקל שיש ליתן לקריטריונים השונים באיזון הכללי?

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online