ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

22 2019 אוגוסט 515 ידע למידע

מביטול זיכויים שבוצעו לטובת המערער והמשיבה בכרטיסי הנהלת החשבונות של ופקיד השומה 2002-1999 החברה בשנים ראה אותו כהכנסה שהתקבלה על ידי .2009 המערער בשנת חוב זה נוצר, על פי הנטען, בעקבות שלוש פקודות יומן שבוצעו בכרטיסי החו"ז של המערער והמשיבה אצל החברה. פקיד השומה טוען כי כנגד פקודות היומן הללו לא ניתנה כל תמורה של ממש על ידי המערער והמשיבה, ואם אכן כך, הרי יש לראות בהן הכנסה החייבת במס אצל המערער והמשיבה כהטבה שניתנה להם על ידי החברה, בין שמכוח היותם עובדים (הכנסת עבודה) ובין שמכוח היותם בעלי מניות (דיווידנד). ואולם הטבה זו ניתנה 2002- לכאורה למבקש ולמשיבה בשנים , ועל כן אף אם צודק פקיד השומה 1999 בטענתו, היה מקום לייחס אותה לשומות של השנים הללו, שומות אשר אף פקיד השומה אינו טוען כי היה באפשרותו עת נעשו השומות. 2011 לפתוח באוגוסט כדי להימנע מהתוצאה ולפיה מדובר בהטבה שיש ליחסה לשנות מס שהשומות בגינן אינן ניתנות לפתיחה, נקט פקיד המס את המהלך הבא: הוא סיווג את שלוש פקודות היומן האמורות כפעולות למראית עין שאין מאחוריהן כל פעולה אמיתית וממשית, ואשר כל תכליתן להפחית באופן מלאכותי את חובם של המערער והמשיבה לחברה. על כן קבע שיש להתעלם מפעולות אלה, ולהחזיר ליתרת חובם של המערער והמשיבה לחברה את הסכומים הללו, בתוספת ריבית רעיונית

טעות עובדתית בכך שהתייחסו אליו ואל המשיבה כבני זוג לעניין חזקת השיתוף, דבר שלא היה נכון. נוסף על כך, בעקבות ממצאים שעלו בדיוני בית המשפט שדן בתביעת הספקיות, נודע לפקיד השומה כי יתרת החוב של המערער והמשיבה לחברה הראשונה הוקטנה ללא אסמכתה מתאימה. פקיד 1999 בשנת השומה הוסיף את הסכום האמור ליתרת החוב של המערער והמשיבה כלפי החברה. כיוון שפקיד השומה לא ידע כיצד נעשו המשיכות בפועל בין המערער למשיבה, וכיצד יש לחלק ביניהם את הסכומים, הוא ייחס את מלוא הסכומים בגין כל האמור למערער ולמשיבה יחדיו. על קביעות פקיד השומה הגישו המערער והמשיבה ערעורים במגוון טענות, ובכלל זה טען המערער להתיישנות בכל הקשור .1999 לשנת הכרעת בית המשפט פקיד השומה ייחס למערער ולמשיבה הכנסה בגין שתי יתרות חוב כלפי החברה, אשר לשיטתו לא נפרעו על ידיהם. לגבי סוג החוב הראשון, אשר עצם קיומו אינו שנוי במחלוקת, אלא רק דרך חלוקתו בין המערער והמשיבה, החליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת המחוזי ולדחות את הערעור בעניין זה. הוא נימק את החלטתו שאין להתערב בקביעת בית המשפט קמא בעניינים שבעובדה. לגבי סוג החוב השני ראה בית המשפט כי גם עצם קיומו שנוי במחלוקת. חוב זה נובע