מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

מלחמות המחירים מזנקים – ולכן עכשיו הזמן הנכון לקנות". גם בהעדפות הקונים ניכרת השפעה: "משפחות מוותרות על דירה גדולה ללא ממ"ד ומעדיפות דירה קטנה יותר עם מי־ גון. בהתחדשות עירונית קבלנים נאלצים לפתוח מחדש הסכמי תמורות, כי הרשויות משנות כל הזמן את תנאי המשחק. בלי ודאות – אי אפשר להתקדם. אפילו באוצר כבר מבינים שחייבים להתאים את החוזים למציאות". ומה לגבי שיקום הצפון? "העבודות עוד לא התחילו. מאז קום המ־ דינה קבלנים תמיד התגייסו – בזמן הל־ חימה ולאחריה, לשיקום. גם היום אנחנו מחויבים למשימה. זו משימה קדושה להע־ ניק סביבת חיים ראויה לכל אזרחי ישראל. עכשיו תור המדינה לשנס מותניים, לה־ כין תוכניות ולצאת לשיקום. אם נחכה – זה ייקח עשור". אך אם הייתה ציפייה להתגייסות של הר־ שויות המקומיות, המציאות מאכזבת: "חש־ בנו שהמלחמה תגרום לאישור מהיר של פרויקטי התחדשות עירונית, אבל רובם תקועים. המדינה חייבת לתמרץ ראשי ערים, אחרת זה לא יקרה. בסוף, מי שמח־ זיק את המפתח הוא ראש העיר. אם רוצים באמת להגדיל את היצע הדירות, אולי הגיע הזמן להעביר סמכויות לוועדות המחוזיות". על ההתאחדות עצמה הוא אומר: "מעבר להצלחות שהשגנו, ההתאחדות הפכה למיושנת. אנחנו משנים כיוון, פות־

freepik : צילום

האמיתי – מעט מאוד נהנו ממנה". לבנות מחדש את ישראל רוני בריק יודע שהוא עומד בתקו־ פה הקשה ביותר בקריירה שלו – אולי גם הקשה ביותר בתולדות ענף הבנייה ביש־ ראל. בין מחסור בעובדים, מדיניות כלכלית מקשה, רשויות מקומיות שמעדיפות לעכב פרויקטים וממשלה שנמנעת מתוכנית סדו־ רה – הוא מוצא את עצמו שוב ושוב בחזית המאבק. ובכל זאת, המסר שלו אופטימי: "ענף הבנייה תמיד ידע לעמוד באתגרים, גם בשעות הכי חשוכות. אם המדינה תיתן לנו את הכלים הנכונים – נהפוך את המש־ בר הזה להזדמנות אדירה לבנות מחדש את ישראל". מעבר לכל הקשיים, בריק מציב מבט קדימה: הוא מאמין שבשנים הקרובות ענף הבנייה יוכל להוות מנוע צמיחה מרכ־ זי למשק הישראלי. לא רק בהקמת דירות, אלא גם בבניית תשתיות, מוסדות ציבור ומ־ רחבים שיחזקו את החוסן הלאומי. "העתיד של מדינת ישראל לא יכול להיבנות על המ־ תנה. עלינו לפעול עכשיו – כדי שלדור הבא תהיה מדינה חזקה, יציבה ומוגנת יותר", הוא מסכם.

חים את השורות לכל יזם וכל עסק שפועל באתרי בנייה, מרחיבים את השירותים ומ־ תאימים אותם לצרכים החדשים. ההתאח־ דות היא הבית של כל מעסיק בענף, ואנחנו מתאימים אותה למציאות של היום". מה ההבדל העיקרי בעיניך בין הקדנ־ ציה הנוכחית לקודמת? ( 2016-2019) "בקדנציה הראשונה שלי עבדנו מול קבינט הדיור בראשות משה כח־ לון. בזכות תהליכים מסודרים ומתוכננים היטב, הצלחנו להשפיע בצורה משמעותית על המדיניות וגם להביא להצלחות בשטח. היום אין מדיניות, אין תוכנית, אין הנה־ גה. היחיד שעושה את עבודתו נאמנה הוא מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, אבל הוא לא יכול לשאת את הכול לבד". ועדיין, גם מתקופתו מול כחלון נותר טעם מר, כפי שמסביר בריק: "תוכנית מחיר למ־ שתכן יצרה צוואר בקבוק והעלתה מחירים. נכון, היו מי שזכו והרוויחו מיליון או שני מי־ ליון שקל, כמו בגליל ים, אבל ביחס לצורך "המדינה היא המרוויחה הגדולה – אלף שקל 22 בות שוד לאור יום ל על כל עובד זר ולדרוש מאיתנו להוריד מחירים"

צילום: שירי גרופר

6