מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

ר

, שב בפברואר 65 וני בריק, בן האחרון לקדנציה שנייה כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ – אחד התפקידים התובעניים והמ־

שפיעים ביותר במשק הישראלי. הוא כבר ,2016-2019 מילא את התפקיד בין השנים אז עבד מול קבינט הדיור של משה כחלון והשפיע באופן ישיר על מדיניות הממשלה. הפעם, לדבריו, התמונה קשה בהרבה: אין קבינט, אין מדיניות סדורה, אין תוכנית לב־ ניית הארץ – ובעיקר, ענף שלם מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. מאז השבעה באוקטובר בריק מוצא את עצמו נלחם בחזית כלכלית חדשה: טיפול במחסור חמור בעובדים, סיוע לקבלנים שע־ סקיהם הגיעו לסף קריסה, הכללת הענף במתווה הפיצויים לעסקים קטנים, שכנוע האוצר להתאים חוזי ביצוע למצב החדש, ולצד כל זה – התמודדות עם דרישות ממשלה שנראות לו מנותקות מהמציאות. "בחלומותיי השחורים ביותר לא דמיינתי קדנציה שנייה קשה כל כך", הוא מודה, "אבל אנחנו כאן כדי להילחם על המשך קיומו של הענף הכי חיוני בישראל". בראיון מיוחד למגזין הקרן לעידוד ופי־ תוח ענף הבנייה בישראל, בריק חושף בפני עורך ופרשן הנדל"ן, עופר פטרסבורג, את הסתירות שבין מדיניות הממשלה למציאות בשטח, ומסביר מדוע הקבלנים, שרובם המכריע לדבריו פטריוטים ישראלים – אינם יכולים עוד לשמש כ"פילנתרופים" בהוראת המדינה. בין מחסור לעיוורון מדיני לדברי בריק, מצב הענף הולך ומחמיר: "לפני האירוע עם איראן דיברנו על מחסור אלף עובדים, היום מדובר במס־ 40- של כ פר גבוה בהרבה. כל בניין שנהרס, כל בית ספר שנפגע או אגף שלם בבית חולים שיצא מכלל שימוש – יצטרכו להיבנות מחדש, ואנחנו אלה שנעשה זאת. במקביל, צריך להחזיר את קצב הבנייה והתשתיות לרמה

freepik : צילום

של ערב השבעה באוקטובר. המדינה חייבת לפתוח את השערים להבאה ישירה של כל העובדים החסרים, אחרי שתגדיל את המ־ אלף עובדים זרים לפחות. היא 50- כסה ב עצרה את עבודת הפלסטינים וקיבלנו את הדין. עכשיו עליה להשלים את המהלך עד הסוף". אבל כוח האדם הוא רק חלק מהבעיה. "החסם הקשה ביותר הוא התנהלות בנק ישראל. המימון הפך לבעיה דרמטית שמט־ ביעה את הענף. הציבור יושב על הגדר ומח־ כה לירידות מחירים. אנשים מוכנים להוציא אלפי שקלים על חופשה או ארוחה במסע־ דת שף, אבל עם רכישת דירה הם ממתינים – אולי המחירים ירדו מהר יותר ואולי הרי־ בית תרד". ובכל זאת, האם יש ירידות מחירים? "כן, אבל לא משהו חריג. מדובר בירי־ דות שנובעות ממשא ומתן רגיל בין קונים למוכרים. השוק כיום הוא שוק של קונים. אם הייתי צריך לקנות דירה – הייתי עושה רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "מי שחושב שהקבלנים יחכו ולא יבנו – מתעלם מהמציאות. דירה בישראל היא מוצר במחסור כרוני"

את זה עכשיו. המרחב למשא ומתן גדל משמעותית". ומה לגבי טענות שהקבלנים לא בונים ומחכים לעליית מחירים? בריק מתקומם: "כל בעל עסק דואג לעסק שלו. אף אחד לא יוצא לבנות בלי ודאות שיוכל למכור. מי שמייעץ לילדיו לא לקנות דירה – מתעלם מהמציאות. דירה היא מוצר במחסור בישראל. בתוך חודשים אלף דירות, ושוב 40–30 ספורים נמכרות נוצר מחסור. במקביל, מצטרפים מדי יום בתי אב חדשים למשק, וקצב הבנייה רק הולך וקטן". אלא שבמקביל, לדבריו, המדינה נה־ נית מהמצב: "היא המרוויחה הגדולה. מצד אחד דורשים מאיתנו להוריד מחירים, מצד שקל בשנה אגרה על כל 22,600 שני גובים שקל בלבד במס־ 9,000 עובד זר – לעומת עדנות או בתעשייה. זה שוד לאור יום. אנח־ נו לא פילנתרופים. אנחנו מייצרים מוצרים שכולם צריכים: דירה, מבנה ציבור או תש־ תית. אבל לא נבנה בכל מחיר". מלחמות פנימיות ושיקום לאומי הציבור, לדברי בריק, מתחלק לשניים: "חלק מחכים שהקבלן ייקלע לקשיים ואז אולי יוריד מחיר, וחלק מבינים שתמיד אחרי

5