מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 7

ל

"ממ"ד זה לא שאלה של נוחות" אבל אביסרור לא עוצר כאן. אחד הנו־ שאים הקרובים ביותר לליבו בימי מלחמה אלו – הוא התחדשות עירונית. הנתונים מט־ רידים: שלושה מכל ארבעה מבנים בישראל נבנו לפני תקן הממ"דים. המשמעות היא שמיליוני אזרחים מתגוררים במבנים ללא מיגון בסיסי. "בתי ספר, בתי חולים, גני יל־ דים, בתי אבות ומרכזים קהילתיים – כולם חשופים לא רק לאיומים ביטחוניים, אלא גם לרעידות אדמה ולקריסות מבניות. זו לא בעיה עתידית, זו בעיה עכשווית". מב־ חינתו, ממ"ד איננו מותרות אלא תנאי בסי־ סי לקיום בטוח: "כשילד בן ארבע ישן בדירה בלי ממ"ד, זו לא שאלה של נוחות. זו שאלה של ממשל, של סדר עדיפויות ושל מוסר צי־ בורי. במדינה מתוקנת אף אזרח לא אמור לחשוש שהתקרה שמעליו תקרוס". למרות זאת, לדבריו, הבירוקרטיה ממשיכה לחסום את הפתרון באופן מש־ ווע. "הפתרון בידיים שלנו: פינוי-בינוי והת־

הקמת צוות מתכלל בעל סמכויות שיקבל הח־ לטות בזמן אמת, הסרת חסמים רגולטוריים, טיפול במחסור החמור בעובדים והבטחת המשך הפעילות של פרויקטים אסטרטגיים. בלי זה, הענף שקובע את עתיד המשק עלול לגרור את כל הכלכלה לתהום", הוא מדגיש. בין החסמים הבולטים מצביע אביסרור על המחסור החמור בעובדים. הוא מגדיר אלף עוב־ 40 אותו כצו השעה: "חסרים מעל דים בענף. זה לא מספר על הנייר – זה מח־ סור אמיתי שמקפיא אתרים בכל הארץ. אנ־ חנו דורשים החלטה גורפת שתאפשר להביא את כל העובדים הזרים הנדרשים באופן ישיר, בלי להיות תלויים בממשלות זרות. רק כך אפשר לסגור את הפער בתוך שלושה חו־ דשים". הוא מוסיף כי המדינה מנסה לנהל את הסוגייה הזו כבר שנה שלמה, אך בפועל נותרו רק הבטחות: "זה לא רק פוגע בקבל־ נים – זה פוגע בזוגות צעירים שמחכים לדי־ רה, בבעלי עסקים שתלויים בפרויקטים ובכ־ לכלה כולה".

שנה בתחום 50 לצד ניסיון של הבנייה, אלי אביסרור הוא לא אחד שמרבה בדברי חול. כבר בתחילת השיחה איתו הוא בוחר

לגשת ישר ולעניין: "כשבוחנים את המש־ מעות של ענף הבנייה והתשתיות לכלכלה הישראלית, עוד לפני שמדברים על הח־ שיבות שלו לכל אחד מאיתנו – יזמים, קב־ לנים, מהנדסים, עובדי כפיים, מתכננים, קבלני תשתיות והחברות המפוארות שבנו וממשיכות לבנות את המדינה – חשוב להז־ כיר את העובדות", הוא אומר. לדבריו, "הענף הוא קטר כלכלי מרכזי במשק. התרומה שלו לתוצר המקומי הגול־ מי־ 250 , עם הכנסות של 14% מי עומדת על . ערב המ־ 2022 ליארד שקל למדינה בשנת אלף עובדים, 300 לחמה העסיק הענף מעל אלף ישראלים. היקף האשראי 250 מתוכם שמוזרם לענף מגיע לחצי טריליון שקל – נתון שממחיש את עוצמתו". ובכל זאת, הוא מציין, נדמה כי בממשלה לא תמיד מפנימים עד כמה הענף חיוני לכ־ לכלה ולחיי היום-יום בישראל. זו גם הסי־ בה שההתאחדות מצאה את עצמה נדרשת להוביל צעדים עצמאיים כבר בתחילת מבצע "עם כלביא", כדי להבטיח שאתרי הבנייה לא יעצרו לגמרי. "הצלחנו לאפשר החרגה של הענף מהקפאת המשק, להחזיר מחצית מאת־ רי הבנייה לעבודה ולחדש את פעילות המנופים – וכל זה תוך התמודדות יומיומית עם מחסור בעובדים, קשיי מימון וחוסר ודאות ביטחוני". "לא עוד דיבורים – מהלכים בשטח" השבעה באוקטובר היה, מבחינת אביס־ רור, נקודת מפנה דרמטית. "האירוע הזה יצר את אחד המשברים הקשים ביותר בתו־ לדות הענף. אבל בכל משבר יש גם הזדמ־ נות. אם נדע לפעול נכון, אפשר להפוך את התקופה הזו לרגע מכונן בשוק הדיור". הוא דורש מהממשלה תוכנית חירום כו־ ללת – לא עוד דיבורים, אלא מהלכים בשטח. "התוכנית חייבת לכלול שורה של צעדים:

ב ומ"מ נשיא אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנ התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "רק פעולה חדה ומתואמת תאפשר לענף הבנייה להמשיך לתרום לשיקום המדינה"

צילומים: דייגו מיטלברג

43