תרפיית מימדים | סיכום שיעורים שנה ג

6 . פקודת הפרדה / היפרדות בחושים - ישנם חמישה חושים – ריח, טעם, מי שוש , ראייה ושמיעה. לכולם יש שני חושים דומיננטיים יותר, בדרך כלל ראייה ושמיעה. (יש רמזים בשפה לכך שאדם מחובר לחוש מסוים לדוגמא – "זה לא נראה לי" לעומת "זה לא נשמע לי" או "זה לא מרגיש לי" וכו'..)

ב דיסגרפיה שפתית קיים קושי באבחנה בין הצלילים השונים בשפה וזה יכול ליצור קושי בכתיבה, כי כשאין הבדל גדול בין האותיות א' ע' ה' / ש' צ' ס' ז' / ח' כ' - אז יכול להיווצר קושי בכתיבה שלהם. כש חוש הראייה חלש הילד יסתמך על השמיעה ואז נראה טעויות כתיב הילד מתרגם את העולם אל החוש השמיעתי ומשם הוא מבין את המציאות. הבעיות השכיחות בחוש הראייה הגורמות לכך שהדיסגרפיה תתבסס על השמיעה ולא על הראייה: 1 . חולשה 2 . בעיית תיאום בין היד לעין 3 . בעיית תיאום בין שתי העיניים - כשה ראייה לא טובה הילד יוותר על הראייה. 4 . קריסה - המוח קורס, העין רואה אבל המידע קורס. כתוצאה מעומס רגשי יש קריסה של עין אחת או שתיים, ואז אין תכנון חזותי ונראה צפיפות בין אותיות/ מילים/ שורות. ב כדי לטפל נרצה קודם להחזיר את התפקוד התקין של העיניים, נטפל בפקודת הפרדה בין עין ליד/ בין שתי העיניים/ בין הראייה לשמיעה. אפשר לטפל רק בהיבט אחד ואפשר בכולם. יתכן שלהפרדה יש בסיס אחד ואז נפתור הכל יחד ויכולה להיות עבודה שלבית: קודם הפרדה בין העיניים ו אחר כך הפרדה בין ראייה לשמיעה.

מטרות מוצעות:

- " שתי העיניים שלי יודעות להיות מתואמות ביניהם על מנת לאפשר ראייה בהירה קלה ומדויקת" - " היד שלי יודעת איך להיות מתואמת עם העיניים על מנת לכתוב כתיבה מדויקת נכונה ורהוטה" - " חוש הראייה וחוש השמיעה שלי מתואמים על מנת לכתוב כתיבה מדויקת נכונה ורהוטה"

אם הבעיה היא כתוצאה מקריס ה אפשר לפרוק מטענים רגילים שלא קשורים לקריסה או לחוסר תיאום.

ב דיסגרפיה מרחבית – קיימת ראייה גרפית מרחבית לקויה, לא מודדים וא ומדים נכון גדלים מה שיוצר בלבול בין אותיות (ג' וז' / ר' וד' / ה' ח ' ות' / ו ון') זה יכול להיות גם היפוכים ברצף של האותיות לדוגמא "ליד" במקום "ילד" או "לדת" במקום "דלת". הקושי מעיד שהחוש הדומיננטי של הילד הוא ראיה, יש מטענים שהזניחו את השמיעה לטובת הראייה – אך כשהש מיעה לא מתפקדת וה ראייה לא תקינה הילד זוכר לפי צורה ויש קושי בין הצורות כי הן דומות אז הוא יכתוב לא נכון. ( ברמת הראייה ה חוסר תיאום הוא בין העיניים ולא בין עין יד) ה כתיבה מחולקת לאזורים מסוימים בכל אות ומספיק שהילד חווה חוויה קשה שמתקשרת אצלו עם זווית מסוימת יהיה לנו חולשה של ראייה בזווית מסוימת לדוגמא אותיות עם עיקול ימני או שמאלי ואז הקושי יהיה תוצאה של מטענים שיוצרים "אזור עיוור"

מטר ות מוצעות:

- " העיניים שלי יודעות איך להבחין באותיות ובמרווחים ביניהם בצורה תקינה" - הגדרת מטרה על השמיעה: " אני מסוגל לסמוך לבטוח על חוש השמע שלי אשר מבחין בין אותיות מילים להפסקי דיבור" - הגדרת מטרה על חיבור בין ראייה לשמיעה (פקודת הפרדה)

ל סיכום שלבי העבודה,

1 . בבסיס , עבודה על פקודת התאיינות יכולה לפתור הכל - כשה ילד לא כותב כי הוא לא נוכח בגוף הפיזי ואז אין מוטוריקה גסה ולא עדינה. 2 . פקודת הפרדה / היפרדות א. במוטוריקה גסה ( כבסיס להימנעות) ב. במוטוריקה עדינה (כבסיס לתיאום)