תרפיית מימדים | סיכום שיעורים שנה ג

מחזיק כלי כתיבה ומשרבט – תפיסה גסה

-

13 . גיל שנה- שנתיים -

פעולות חקירה – פתיחת דלתות, מגירות

- הכנסת חפצים בתוך חפצים גדולים יותר (הרחבת סיבה ותוצאה) - בניית מגדל - החלקה במגלשה - הליכה הופכת לריצה - התחלת דיבור - תגובה להוראות מילוליות פשוטות - מצביע על איברים ספציפיים ועל תמונות של חפצים מסוימים

מגיל שש, במידה ונזהה חולשה מול צורה מסוימת (עיגול / מלבן / משולש..) נוכל לבדוק בפועל או במבדק שריר איזה מהשלבים תקוע ויש לפתח אותו – ואם יש קושי דבר ראשון נבדוק היתכנות של פקודת הפרדה במוטוריקה גסה, ואם אין שם בעיה נעב ור לטפל במוטוריקה עדינה.

פוטנציאל מהווה צורך. כשיש חסימה יתפתח תסכול ועלול להתבטא גם באלימות שהיא ביטוי של מוטוריקה גסה.

ילד שמחבק חזק יכול להעיד על טונוס שרירים גבוה ולהיות הבסיס לבעיות גרף מוטוריות של כתיבה.

את המידע לטיפול ניתן לקבל לפי תשאול / מבדק שריר / התמקדות בשלב הרפלקס / התמקדות בשלב ההתפתחות מסוים.

ההתפתחות הגרף מוטורית כבסיס לכתיבה

ההתפתחות הראשונית לכתיבה היא השרבוט.

בשרבוט ישנם ארבעה שלבים: הספונטני, המובנה, השמי, הסכמה

1 . הספונטני/ אקראי – גילאי .1.5-2.5 התחלה מוטורית גסה מ תנועה של כל היד. בשלב הראשון אין ציור אלא הנאה מתנועה כאשר הפעוט מגלה את ה קשר בין תנועה לסימן על הדף ומתחיל ליצור זאת מתוך הבנה ונהנה מ התוצאה של הפעולה. בהמשך הוא לומד איזה כלי מייצר את הסימן. 2 . המובנה – גילאי 2.5-3 . הפעוט מזהה סימן על הדף ויודע שזה תוצאה של מעשיו וזה גורם לו ל חזור על כך. בשלב זה יתחיל לתכנן את הפעולה שלו – בהתחלה יכוון לצייר עיגול שזו הצורה הקלה יותר גם מוטורית וגם תפיסתית, שכן רוב הסימנים בטבע עגולים. בשלב הבא יצייר מרובע . מרובע זה כבר שרבוט של גבולות שתואם לשלב התפתחותי מאוחר יותר. 3 . השמי - גילאי .3.5-4.5 כשהמיומנות לבסיס עיגול ישנה הילד מתחיל לתכנן ציור ונראה איורים - צורות לא מפותחות המייצגות עבור הילד אנשים והוא מכנה אותם בשמות. לעצם ה קריאה בשם יש חשיבות כי מה שאין לו שם לא קיים לא קיים במציאות החומרית ולכן נתינת שמות חשובה להתפתחות ה חשיבה ה מופשטת . 4 . הסכמה – גילאי .4.5-7 הילד יחפש סכמה ייצוג של אובייקט מסוים וינסה לצייר אובייקטים שונים. גם לבחירה ב צבעים יש חשיבות של ביטוי עולם הרגש . ציור ללא צבע מעיד על עולם רגשי שטוח פקודת השטחה של המימד הרגשי של החיים. כמו כן גם אצל אדם שנצמד לצבעים מסוימים יש צמצום והשטחה רגשית. (גם אצל מבוגרים אחרי טראומה נוכל לראות כיצד השימוש ב צבעים בחיים שלהם מצטמצם) בשלב הסכמה הילד שומר על גבולות ה ציור בתוך הדף וגבולות ציור שלא נמצא בגבולות ציור אחר שזה תוצאה של התפתחות ה התמצאות במרחב – ראיי ת ושמירת גבולות. בהמשך הילד מוסיף הרבה מאוד פרטים. מלבד המוטוריקה הגסה, דבר נוסף שעשוי למנוע את התפתחות המוטוריקה העדינה יכולה להיות הימצאות פקודת מניעה/ הימנעות/ המנעה . (המנעה - מישהו אחר מונע. אין מילה כזאת בעברית) הילד חווה חוויה שלא מתאפשרים לו.

היד היא כלי ביטוי, הוצאה לפועל של העשייה, ואם בשלב שבו המיומנות שלה מתפתחת הילד חווה מניעה כדג' זה שהעשייה שלו חוטפת ביקורת שלילית/ אין לה משמעות או משמעות שלילית (הורה שלא מתייחס ליצירה שהילד