אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 46

נשים משפיעות בכפר הנוער בן שמן שער שני -

נשים - בהקמת כפר הנוער בן שמן 2.1 ד"ר עמיחי ברלנד

כפר הנוער בן שמן הוקם בפועל ביוזמתה, בעזרתה ומעורבותה של האגודה לעזרה לילדים יתומים אשר ישבה בברלין. בראש האגודה עמדה הגב' אלזה איינשטיין ) אשתו של פרופסור אלברט איינשטיין(. בועד הפועל של האגודה כיהנו עוד שתי נשים: רחל הירש, אשתו של זיגפריד הירש ) מראשי הקהילה היהודית בברלין( וחנה ורבורג, אשתו של אוטו ורבורג ) מראשי הציונות הגרמנית(. באגודה היו חברים נוספים ביניהם וורנר סנטור, וד"ר להמן. להמן אשר ייסד בפועל את הכפר שאב את סמכותו מאותה האגודה ולה הוא דיווח מדי כמה חודשים על הנעשה בכפר ועל התפתחותו. נפל דבר: האגודה לעזרה לילדים יתומים מציעה ומסכימה להפוך את הכפר 1933 באוקטובר חברים, והוא יהיה 16 למוסד ארץ ישראלי אשר בראשו עומד חבר הנאמנים חדש המורכב מ- מהחברים יהיו מהפעילים בחו"ל, והשאר דמויות מרכזיות בציבוריות 4 הוועד המנהל של הכפר. הישראלית היושבים בארץ. כמו כן, ניתנה הגבלה – בועד הזה תכהן לפחות אשה אחת!!! מאמרים לא התייחס באופן מפורש לנשים או לשילובם 30- ד"ר להמן אשר כתב למעלה מ בעבודה החינוכית בכפר, אך ממעשיו בפועל ניתן ללמוד על תפיסת עולמו בהקשר הזה: כבר מיסודו של הכפר למדו והתחנכו בכפר בנים ובנות יחדיו. הם למדו בכיתות מעורבות והתגוררו באותה קבוצה חינוכית. בכך היה כפר הנוער בן שמן ייחודי - רוב כפרי הנוער אשר הוקמו בשנות השלושים היו מיועדים לנערים בלבד מכתה ז' עד י"ב, לא כן בן שמן. כאמור, הכפר קלט בנים ובנות החל מכיתה א' ועד י"ב. להמן פעל כך בהתאם לתפיסתו כי הכפר משמש כמשפחה וכמו שבמשפחה רגילה גדלים בנות ובנים יחדיו כך גם בפנימייה ובבית הספר בנים ובנות צריכים לחיות יחדיו. אך כאשר בודקים לעומק את סידור העבודה ואת ענפי העבודה מגלים אי שיוויון בולט: הבנות חודשים בחקלאות, 15 חודשים מתוך שתי שנות לימודיהן ורק 9 עבדו בפועל בענפי שירותים כ ואילו הבנים עבדו בענפי החקלאות רוב הזמן ומספר חודשים מועט בענפי השירותים. המצב משתפר רק לקראת סוף שנות השלושים ותחילת הארבעים כאשר אי שוויון זה בוטל. כאשר נבדוק את הענפים בהם עבדו הבנות נגלה את ההתייחסות הרווחת לנשים: מטבח, תפירה, רקמה, טיפול וכד'... מיטיב לתאר זאת עקיבא ישי )ונחוצקר(, אשר היה יד ימינו של להמן עוד מימי בית היתומים שם נכתב: “בעיית הכנתן 1951 בקובנה. עקיבא ישי מפרסם מאמר בביטאון עליית הנוער בשנת המקצועית של הבנות בעליית הנוער וגורלן בחיים לאחר מכן העסיקו מאוד את דעתה של הגב' הנרייטה סאלד המנוחה. היא הייתה מלאת דאגה לגורל הבנות ההולכות העירה ללא מקצוע בידיהן....היא דרשה בהרצאותיה שהבנות תחזורנה למקצועות המסורתיים של האישה...בישול, תפירה וטיפול...” עקיבא ישי בעקבות הנרייטה סאלד דורש לחזק את לימודי התזונה ,הטיפול וכד' כדי שהבנות היוצאות לאחר סיום לימודיהן תהיינה מקצועיות יותר בתחומים אלה. רק בהמשך הבנות השתלבו בענפים נוספים ולימודי "כלכלת בית" צומצמו.