אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 46

ניתן לומר כי ברטה פפנהיים הייתה בין המייסדות של העבודה הסוציאלית. עם כניסת ההשכלה לרחוב היהודי והחשיפה לחילון ומודרניזציה, שוויון זכויות אזרחי ברוב ארצות אירופה ופתיחת אפשרויות הלימוד, החלו גם נשים ללמוד במוסדות להשכלה ואף לפרסם ספרים, שירים ומחקרים אקדמיים. לאור זאת עליית התנועה הציונית הביאה עימה חלוצים וחלוצות אשר שאפו להקים בארץ ישראל חברה חדשה, חברה שוויונית. כך מתכנסת אסיפת פועלות 1911 מתפתחת תנועת פועלות בתוך מחנה הפועלים בא"י. בשנת מכל רחבי הארץ. בין הפעילות המרכזיות בתקופת העלייה השנייה ואחריה: עדה מימון )פישמן(, שרה מלכין, מניה שוחט )וילבושביץ(, רחל ינאית בן צבי, חנה מייזל. בעולם "השלישי" חיות נשים רבות ללא 21 סיכום: גם היום , שנות העשרים של המאה ה- זכויות, אינן זכאיות להשכלה, לחופש, נפגעות מאלימות, השפלה ודיכוי ובוודאי רחוקות מכל מהאנאלפבתים בעולם הן נשים. 2/3 מהעניים בעולם הן נשים, 70% . ייצוג פוליטי במדינת ישראל היום הקהילה החרדית עדיין מדירה נשים ממוסדות משפט או מהמוסדות הפוליטיים, אבל יותר מכך, בכל הקשור לדיני אישות, נישואין, גירושין וכד', עדיין שולט בארץ העיקרון הפטריארכלי. בתי הדין הרבניים מבוססים על החוק המקראי המעניק עדיפות לגברים על פני נשים. עד היום בעולם האורתודוכסי הכניסה אסורה לנשים לישיבה, לבית מדרש, אפילו ברחבת הכותל אסור לנשים לקרוא בתורה והן מנועות מכל השתתפות בשיפוט, בדיינות, בחקיקה או בפסיקה. נשים בכנסת ורק 22% נשים מיוצגות בממשלה, רק 23% רק 2023 במדינת ישראל של שנת 6% , נשים הן מנכ"ליות של משרדי ממשלה 3% הן דירקטוריות בחברות ציבוריות. רק 26% שכר 14,044 שח לעומת 9,098 בלבד נשים כראשי עיריות. שכר חודשי ממוצע לנשים הוא חודשי ממוצע לגבר. אסכם בנימה אופטימית בדבריה של רחל רחל אליאור בספרה "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב (: “במשך אלפי שנים נשים שתקו, צייתו וקיבלו בהכנעה ומחוסר ברירה את 762 ' ) עמ ההסדר הפטריארכלי, את המציאות המדכאת, המדירה, המפלה, המשפילה, המשתיקה והמכניעה....אולם עידן זה חלף ברובו לגבי חלק ניכר מנשות העולם החיות בעולם הדמוקרטי-ליברלי...”