אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 46

הרוק שלהם ,אחד ציוני כללי מוסיף קורטוב של רעל ואילו אני מתמוגג בפינתי. השומרק שלנו ממשיך לחייך, ואילו אנו נלך לישון בחצות וחצי. מחר -– לעבודה או ללימודים ונעבור למחשבות רציניות יותר כמו פני המים בבריכת השחיה ,טעמם של מי הקרח בברז הקטן שבחצר, מנת הפירות בארוחת הצהריים, ביכורי ענבי העונה, הבחינות ההולכות וקרבות *משה רוזנברג . אז חבר אושה. ** אריה סימון, אחרי שובו משרות בבריגדה.

ללא תאריך אך ראשית יולי .לאחותי )צרפתית( ]...[ הפעם האנגלים הראה את פרצופם האמיתי ]...[ האוהל שלי קרוב לגדר ואני ראיתי את המשאיות עם האסירים ]של השבת השחורה[ .לאחותי )צרפתית(. 11/08/46 ] ...[ אתמול ,לפנות ערב, ניגשתי אל המורה שלי ]סמדר וילכר[ היא לא הייתה בצריף שלה. חבל. אני אוהב לשמוע את הלהג ה"שומרי" שלה . הסבירה לי,פעם, מה היא פסיכואנליזה. . הם הצטרפו לפלוגת הקיבוץ היחידי של 1946 כאמור, חבריי לתנועה הגיעו כמעפילים באמצע הקיץ מפלגת פועלי ציון שמאל – מצודת בורוכוב ששכן בכפר סבא. עם הצטרפותה לקיבוץ המאוחד ביוני , הפלוגה הייתה עתידה לעלות להתיישבות . וכך הווה בערב יום כיפור תש"ז חבריה עלו[ על 1946 הנקודות בנגב. החלטתי לעזוב את בן שמן ולהצטרף לחברי במשמר הנגב. 11 הקרקע במסגרת עליית וכך כתבתי לאמי : )צרפתית ואידיש] ( 17/11/46 ]....[ אהיה באופן סופי בקיבוצנו . בזה מסתיימת עבורי תקופה של התלבטויות, של מוסר כליות ולבטים לא מעטים שארכה חדשים רבים ]...[ בראשי ובגופי הייתי בבן שמן אך ביקשתי להיות עם חבריי ]שזה עתה הגיעו[. ביקשתי להשתתף במאבקם ,בהסתגלותם לחיי העבודה בארץ . התביישתי כאשר באתי לבקר אותם בחייהם הדלים במצודת בורוכוב. ]עתה[ הסתיימה עבורי תקופה של לבטים שארכה קרוב לחצי שנה. גמרתי בלבי להצטרף אל חבריי. לא אכפת לי אם אדע פחות עברית , פחות ידע בחקלאות כאשר אדע חיי עבודה קשים, ולעיתים אפורים ומרים עד מאד. בלב שמח וללא געגועים.אפגוש יום יום הן בעבודה הן בחברה את שחיפשתי תמיד : את ההתנסות בחיים. אמה'לה, אני מבקש שתביני את אשר עשיתי . מצדך אני מבקש קצת הבנה. . מכאן ואילך 18 ביום הולדתי ה- 3/12/46 כאן מסתיימים מכתביי מבן שמן . הגעתי למשמר הנגב ב מתחילה התכתבותי לאותם נמענים . אמא'לה )צרפתית ואידיש(. 9/12/46 משמר הנגב אני חוזר עתה מן העבודה, עייף, הידיים כבר מיובלות ...וגם כואבות ....