אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 46

זכרונות מבן שמן שער חמישי - מכתבים מבן שמן ד"ר שמואל בונים

עליתי מבלגיה,חלוץ לשרידי משפחתנו . הגעתי 16 בן לארץ בערב רה"ש תש"ו . אחרי שהות במחנה עתלית, הגעתי לבן שמן כמה ימים לפני ערב סוכות. נשארתי . לא כתבתי יומן, אך ניהלתי 1946 בכפר עד סוף התכתבות ענפה עם אמי ועם אחותי הגדולה ממני בשש , 1947- שנים וחבריי לתנועת הנער*. ]*אחותי עלתה ב וראשוני חברי לתנועה, הגיעו כמעפילים 1952 - אמי ב .[ שפת המכתבים היא צרפתית , עם 1946 במחצית שנת אחותי וחבריי , אידיש ועברית, עם אמי. מכתבי מבטאים את ]כניסתי לאורך חיים[ ששאפתי אליו בכל מאודי מחד גיסא, ומאידך גיסא, מפגש עם מציאות חברתית ופוליטית שניסיתי לפענח במושגי בוסר. הימים הם גם ימי המאבק של היישוב בבריטים. השמטתי מהם הפרקים הנוגעים למפגשי עם משפחתי הענפה בארץ.

.1946 וחברי לתנועה, הגיעו כמעפילים במחצית 1952- , אמי, ב 1947- *אחותי עלתה ב

.)צרפתית( 20/09/1945 בן שמן

יקירותיי. אתמול, לפנות ערב הגעתי לבן שמן. אינכן יכולות לתאר לעצמכן כמה נפלא המקום ואין להשוותו לפנימיה או לבית מכסה לילדים. זהו כפר. אשר לעברית, חיי נפשי אם בעוד חודשיים, לא אדבר אותה כמו צבר ]...[ כשאני רואה כ"כ הרבה יופי סביבי, איני יכול שלא לחשוב על הגולה החשוכה והמכוערת ששתיכן תעזובנה בקרוב . לשתיכן נשיקה שכבר לא דוקרת כי את זקני גילחתי בפעם הראשונה ביום כיפור. )עוד במחנה עתלית(. * * )צרפתית( 28/10/45 ] [ מיום ליום אני מתאקלם, מיום ליום אני מדבר עברית טוב יותר, מיום ליום אני לומד לעבוד )לו ראיתן כיצד אני דוהר בשדות ]על גבי פרד[ או לנהוג בעצמי בעגלה. ] [ אמא, אני יודע שבלבך את גם חושבת על חברינו שכאן. כ"כ יפה מצדך לבקש לדעת מה שלום פאולינה . אל תדאגי, היא החלימה. וכל כך נאה מצדך להתעניין בקבוצתנו "השמאלנית"* כאן בבן שמן ואני גם יודע שאינך חושבת עלינו כקבוצה עם אידיאולוגיה* אלא עלינו כעל"מענטשן". * *עליתי עם עוד שני חברים מבלגיה ועם קבוצה של "ילדי בוכנוואלד", השתייכנו ל"נוער הבורוכובי" וככאלה הייתה לנו אוטונומיה בקרב קבוצה ד'.