אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 45

לזכרו של יוחנן מיינרט 7.3

היישר 1937 בגרמניה, ועלה עם הוריו ארצה בשנת 1930 אבא נולד בשנת לתל אביב. כמשפחה קטנה שעלתה זה מקרוב ארצה עברו עליהם רק , התרחשה ההפצצה האיטלקית על 1940 שלוש שנים של חסד ואז, בשנת תל אביב בה נהרג אביו, והוא נותר בן יחיד לאמו האלמנה, מתמודדים עם קשיי שפה ופרנסה. בהתערבות "עליית הנוער" היגיע אבא לחברת הילדים בבן שמן, ובהמשך גם לנוער, וכאן השתנו חייו מהקצה אל הקצה: מילד "ייקה", גלותי הפך לצבר, אימץ בשמחה חיי חברה, עבודה ולימודים )בסדר הזה...( ובן שמן הייתה לו לבית שני, אם לא הראשון שבהם.

בכיתה י"א, פרצה מלחמת השחרור, ואבא מצא את עצמו מגן על בן שמן במצור. על 17 בהיותו בן שלל הסיפורים ששמענו מפיו על כך במהלך השנים, וכך תמיד דאג לספר, סיים את לימודיו בכתה י"א, ללא תעודה או בגרות ובכל זאת היה לאדם. שכן, בן שמן, מלבד היותה בית, נטעה בו ערכים ותכנים שהם מעבר לכל לימוד פורמלי, ואשר כיוונו אותו בהמשך להקים קיבוץ )ארז( ומושב )ניר - בנים(. בן שמן הייתה שזורה בילדותינו בסיפוריו, בחברים הרבים עליהם שמר על קשר במהלך השנים ואשר הפכו לחברי משפחה ובביקורים שלנו בבן שמן במהלך ילדותינו. אותה פינה חמה בליבו לבן שמן, אותה הרגשת שייכות ואף הכרת תודה, הן שגרמו לו בבגרותו להצטרף לצוות הארכיון. ונוסע ממושב ניר בנים 6 - שנה, עד חודשיים לפני פטירתו, היה אבא עולה על כביש 15 במשך קרוב ל אחת לשבוע לבן שמן להתנדב בארכיון. שם תירגם מסמכים מגרמנית לעברית, זיהה בשמותיהם בוגרים בתמונות ישנות, עבד בשמחה, נקשר מאוד לחברים בארכיון ותמיד חיכה ליום שלישי בשבוע ולהביא עמו פירות מהמשק, מיץ תפוזים טרי שזה עתה נסחט, ועוד. ההתנדבות בארכיון בבן שמן, מעבר להיותה מועילה, הפיחה בו חיים והמשך הרגשת שייכות עמוקה למקום.

, בירך 2023 בחג השבועות האחרון, סיון תשפ"ג מעל הבמה את הקהל ונושאי 93 אבא בן ה – הביכורים כזקן בוגרי בן שמן, זקוף וצלול, שמח וגאה להיות שותף לחג. הייתה זו פעם אחרונה בה זכה להיות במקום שכל כך אהב. מצבו הדרדר במהירות ובפתאומיות, ותוך חודשיים נפטר, לצערנו. אבא שלנו קשור קשר בל יינתק לבן שמן, לארכיון, לאנשים אותם אהב ולמורשת הכפר. אנחנו רוצים להודות למקום ולאנשיו שהיו חלק כל כך משמעותי מחייו של אבא.

דינה מיינרט-גונן וכל המשפחה.

43