אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 45

זרקור על בית חרושת לשמן חדיד-עתיד 5.3 המסבנה המודרנית הראשונה משמן זית צבי ארז

עלה ארצה מרוסיה הלבנה המהנדס נחום וילבוש )וילבושביץ במקור(, פעיל ציוני ויזם 1903 בשנת כלכלי. אציין שהוא בא ממשפחה ציונית: אחותו מניה שוחט , מנהיגה ציונית בתנועת העבודה, וכן אחיו גדליה וילבושביץ, מהנדס מחלוצי התעשייה והבנייה בארץ. אצל נחום וילבוש נתגבשו רעיונות בקשר לפיתוחה התעשייתי של הארץ, קודם על בסיס חומרי הגלם המצויים בה. כך הגיע לרעיון של ניצול הגפת, פסולת הנותרת אחרי עצירת השמן מזיתים. ברעיון המפעל הקמת בית בד מודרני לעצירת משנית של שמן זית, והקמת מסבנה מודרנית שתעבד שמן זה לסבון. וילבוש הציע לעשות זאת בתהליך של, כבישה חמה, בתהליך כימי העושה שימוש בבנזין. ליישום הרעיון הקים חברת משקיעים, בה היה שותף, ונקבע כי הוא ישמש כמנהל המפעל. לשם כך הוא חיפש מקום בשטח צפוף של מטעי זיתים ובתי בד שמהם ניתן לקנות את הגפת. מקום כזה אותר , 1905 באזור לוד והכפרים הערביים באדמות דיר טריף. בסיוע "חובבי ציון" מרוסיה הוא רכש בשנת דונם מבנק אפ"ק, שרכש את הקרקע מהכפר הערבי דיר טריף, ובו הקים את בית חרושת. 100 במקביל לבניית בית החרושת הוא חפר ודיפן באר, ופעל להשגת כספים לסיום ההקמה והפעלתו. בו בזמן וילבוש עסק גם בהזמנת הציוד, מכונות, מכשירים וחומרים עיקריים. חלק מהציוד נקנה מבית החרושת של ל. שטיין ביפו והשאר יובא ממינסק. לקראת הפעלתו הוא הכין מאגר של גפת. למרות הקשיים בהקמת החברה והשגת משקיעים, בית החרושת הוקם תוך עשרה חודשים, והתחיל לפעול על פי צורך בעונות 50-80 . בבית החרושת הועסקו כמה עשרות פועלים יהודיים בין 1906 בסוף ינואר השונות. תחילה הוא כינה את המקום ואת בית החרושת בשם "חדיד" על שם ישוב ומבצר חשמונאי שהתקיים באזור. לימים, הוחלף שמו של בית החרושת ל"עתיד". גם שם המקום הוחלף ל"אדמות בן שמן" כהצעתו של הכימאי דב קלימקר. בית החרושת לא היה רווחי, בין יתר הסיבות להפסדים: במכבש המסורתי נשארת כמות שמן בתוך טונות גפת שרכש וילבוש 400 ממשקל הגפת, בפועל מתוך 12% - 10% הגפת, בדרך כלל ניתן לנצל שנות פעילות, 3 שמן וחלק קטן עובד לסבון ,כמות שלא אפשרה רווחים. לאחר 6% הונפקו רק והפסדים כבדים החברה חשבה לסגור אותו. כיוון שהחברה שהקים וילבוש בנתה במקביל בחיפה בית חרושת לשמן ולסבון, גם הוא בשם "עתיד" , חלק מהציוד הועבר למפעל החיפאי. בית החורשת שנים, ולאחר שפרצה בו גם שריפה בית החרושת נסגר. 8 המשיך לפעול עוד פרופ' אלי שטרן פרסם במגזין המקוון "אבני מורשת" מצגת בנושא מסבנות במרכז הארץ, במרחב תל אביב רבתי, שפעלו בתקופה העות'מנית והמנדט הבריטי- תחת הכותרת "הסבון בכה מאד" ביניהם תיאר את המסבנה המודרנית הראשונה בארץ שהיא המסבנה שהוקמה בבית החרושת לשמן "חדיד-עתיד". פרופ' שטרן הסתמך במצגת גם על מסמכים ותמונות שקיבל מארכיון בן שמן. בהזדמנות זו, מצאתי לנכון להציג את בית החרושת לשמן, "חדיד-עתיד, שהוקם על אדמות בן שמן.