אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 45

סיפור הקבוצה הראשונה של עליית הנוער 3.2 חנה משה ג'קמן

הכינוס החגיגי של עליית הנוער לרגל יובל התשעים נערך בכפר הנוער בן שמן במסגרת חגיגת הביכורים. לקראת ציון אירוע זה מצאנו לנכון לאתר את משפחותיהם של חברי הקבוצה הראשונה שהגיעה לבן שמן ולהזמינם לטקס. קבוצה ראשונה זו הגיעה לארץ בשלב התהוות המפעל החשוב הזה, "עליית הנוער". כיצד נולד הרעיון ? רחה פריאר, הוגה ומייסדת רעיון מפעל עליית הנוער, נולדה וחיה בגרמניה, חוותה כבר מילדותה את האנטישמיות. בספר שהוציאה לימים המתאר את סיפור הקמתה של עליית הנוער

, עוד לפני עליית 1932 בשם "ישרש", מספרת פריאר כיצד כבר בשנת הנאצים לשלטון, כשניצני אנטישמיות החלו להפציע בגרמניה, פנו צעירים יהודים ל"לשכת העבודה של הקהילה היהודית בברלין", כי זרקו אותם ממקומות עבודה ולימוד בשל יהדותם. הם באו אליה כמוצא אחרון. עד אז מצאו להם פתרונות בתוך הקהילה, בכל מיני עבודות. אבל בגלל שמקרים כאלה הלכו והתרבו, פריאר הבינה שצריך לשנות גישה. מדהים שהיא זיהתה את התהליך כבר אז, בשלב כל כך מוקדם, כאשר שש שנים אחר כך, בליל הבדולח, היו עדיין רבים שלא זיהו או סירבו להאמין למה שקורה סביבם.

רחה פריאר

פריאר הגתה את הרעיון להעלות נוער יהודי מגרמניה לארץ ישראל, להפנותם להכשרה בחיי לימודים ועבודה וקליטה בקיבוצים. בהקדמה לספר "אודים מן האש", שפורסם על ידי הוועדה לעליית הנוער באנגליה, כתבה: "אני מודעת לכך שתנועת "עלית הנוער" צמחה מתוך עובדות שקרו לי בעבר, והגורל הכין אותי במשך שנים רבות לאתגר שציפה לי". היא פנתה למוסדות ציוניים, אך הרעיון שלה לא התקבל. קרן האור היחידה באה מד"ר זיגפריד להמן, מייסד ומנהל כפר הנוער בן שמן. הוא בא לברלין, נפגש עם הנערים, והודיע לרחה פריאר כי הוא סרטיפיקטים שנועדו לנערים שיתחנכו בבן שמן. פריאר מיהרה לפעול. היא צרפה 12 מעמיד לרשותה נערים מקניגסברג, ושלחה אותם ארצה, לבן שמן, 5 לששת הנערים שפנו אליה בתחילה עוד נערה ו- נתן הקסטר, מאיר . ברשותנו שמותיהם של ששת הנערים הראשונים שפנו אליה: 1932 באוקטובר נורנברגר, ישעיהו לובלסקי, צבי שנל, משה הרלס, דוד שוורץ. הנערים, שנקראו בארץ בשם קבוצת "אלומות", התחנכו שנתיים בבן שמן. כשיצאו משם לשנת הכשרה בדגניה, הצטרפו אליהם רבים מחבריהם ללימודים. כך הפכה הקבוצה לגרעין גדול שמנה איש, אך הרכבו השתנה מדי פעם. בעוד הגרעין ממתין להקצאת קרקע להתיישבות, עסקו 80 בשיאו 1940 חבריו ב"כיבוש העבודה העברית" בזיכרון יעקב, וחיו שם בתנאים קשים כחמש שנים. רק בסוף עלו לקרקע ברמת פורייה, והקימו את קיבוץ "אלומות" על אדמה פרטית.