אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 44

השתקפות אירועים פוליטיים בעיתוני הילדים והנוער בכפר בעבר 1.4 1936-1976 שנים ליקוט וכתיבה: חנה משה ג'קמן תוך כדי קריאת מאות דפי עיתוני ילדים ונוער שנכתבו בכפר במהלך השנים מצאתי קטעים וסיפורים בהם באה ליד ביטוי מעורבות או התייחסות הכותבים לאירועים שונים בארץ ובעולם שיש בהם גם נגיעה פוליטית וגם חוויות אישיות על הנעשה באותה תקופה.. פתיח זה מכוון לנושא הראשי של השנה בחוברת חקלאות, חברה, "שיבלים", והאירועים המתוארים הם חלק קטן מאד לעומת הכתבות הרבות בנושאי קליטה, לימודים, התאקלמות, סיפורים אישיים, שואה, ראיונות ושירים. כפר הנוער בן שמן משנותיו הראשונות שכן בצד הכביש שהוביל מלוד לבית נבאללה וליישובי הסביבה . היום כביש זה הוא פנימי ומסתיים בכרם בן שמן הוא המושב הישן. עובדה זו חשובה להבנת אירועים המוזכרים בעיתוני הילדים, בעיקר מהתקופה שלפני תש"ח. בצד הדרומי של הכביש הניחו שקתות מים ששימשו את ערביי הסביבה שעברו שם, וגם לאלה שסחרו עם הכפר במכירת ירקות. בחברת הילדים, כיתות א-ה, ובו כתבו הילדים הבוגרים או אחד קבוצת מעבר , של "קול הרדיו" העיתון, המחנכים על אירועים שונים, והם נקראו מדי יום בבוקר או ערב בחדר האוכל. ציטוטים , לפעמים בשל העניין או האורך הבאתי הכותרת היא מקורית בכל הכתבות שהובאו כאן המסומנים במרכאות. - על חשיבות הכתיבה נכתב בעיתונים רבים: פתיח "הכתב הוא אחד הגורמים החשובים שעזרו ליצירת תרבות.. ...לעיתון בחברתנו יש התאריך- ירח זרע תרצ"ז חשיבות לספר על הנעשה בעולם בחיי הישוב, בו כל אחד יכול להביע רעיונות ולשתף את חבריו....." -כותב ילד מחברת הילדים: 1936 בעיתון "שמעו חבריא" תרצ"ו "הלילה לפתע נשמעה ירייה ועוד אחת, כלב נובח מכיוון דהריה והלב פועם וחרד. ושוב - ליל יריות בבן שמן תקתוק רובים ויריות. מצד הגורן נראות להבות אש, השודד ברח.....כשהאיר הבוקר יצאתי לראות את הגורן ממנו נשאר גל אפר שחור. " הילד יוסי מכיתה ד' מתאר גם הוא לילה קשה של יריות ,)אירועים שהיו די תכופים אז( ובו התעורר והיה עד לשריפת השדות ע"י השכנים מכפרי הערבים בסביבה. הפגישה- אחרי ליל זוועות של יריות והצתת שדות פגש נער את חסן, הרועה שהכיר קודם, ובשיחה ביניהם מספר חסן כי פניו אל העיר לוד, למסגד לחגוג עם בני עמו הנלחמים בעד ארצנו נגד האינגליזים שרוצים לתת אותה ליהודים. עוד סיפר כי קיבלו בכפרו רובים גרמנים ונשק כדי להילחם, וגם אם ימותו "למה השנאה הזאת שאתם שורפים יקבלו בעולם הבא סוסות ונשים יפות. בהמשך השיחה שואל הנער: ורוצחים....הרי מצבכם בכפר הוטב, יש לכם מחרשות ,מים ורפואה, ואנחנו בקשר טוב"? אומר חסן: "נכון! זה פה, אבל בתל אביב לא אוהבים אותנו." בסיום המפגש מסכמים הנערים שלימוד השפה ומנהגי שני הצדדים יביאו יום אחד לשלום ולישיבה יחדיו. -איגרת לגולה- 1938 בעיתון של חוג גורדוניה יוני "לילה שקט. אנו בולעים בפה פעור את החדשות מהארץ. גל רדיפות בחו"ל, פרעות, עלבונות צורבים, ליל יריות- הנה התקפה על משמר העמק, פצצה בירושלים. בשורות רעות ופורענויות יום אחר יום... פתאום בום! האור כבה, בחוץ נשמעים צעדי הגפירים, ואנו שמעים את דפיקות ליבנו. סופרים את היריות. למה מתנקשים במפעל חיינו?......."