EL AL | Atmosphere

ריאיון I מגזין

האישית שלו. ההרגשה הזו שיש לך כוח בשירה, גם אם זה לגעת באדם אחד בקהל ולהעניק לו את הריפוי הזה, מחזקת אותי מאוד. זוהי רמה אחרת של תרפיה שעוזרת לי בצורה שאני לא יכולה להסביר. גם הנסיעות לחו"ל וההופעות שם הביאו איתן מפגשים עם אנשים שלא חיים את היומיום שלנו, ובתוך הכאוס, לראות משהו בעיניים משתנה, ושאיתו הם הלכו הביתה - זה מרפא". במסגרת הנסיעות שלה בעולם זכתה רפאל לכבוד מיוחד, כאשר קיבלה את פרס הגבורה של "איחוד הצלה", על תפקידה בייצוג ישראל על הבמה העולמית, עם מסר של תקווה ואיחוד דרך המוזיקה. את אות ההוקרה קיבלה מידי גל גדות, הוונדרוומן שלנו, באירוע הגאלה השנתי של הארגון שהתקיים בלוס אנג'לס לטובת גיוס כספים לפעילותו. "הפגישה עם גל גדות הייתה סוריאליסטית, אפרופו ייצוג מטורף בעולם. גל עושה את זה כל יום רק מעצם היותה היא". לצד זה, נבחרה האנשים שהשפיעו 100 רפאל לרשימת 2025־ הכי הרבה על העולם היהודי ב שערך המגזין אלגמיינר האמריקאי (שבועון ביידיש היוצא לאור בארצות הברית). נשארו לך עוד חלומות להגשים? "יש כל כך הרבה", היא צוחקת. "קודם כל, המוזיקה. אני רוצה להוציא שירים שהם מדויקים לי ולמסרים שאני רוצה להעביר, שירים שירגשו את הקהל שלי וישמחו אותו. אני עובדת מאוד קשה, יש הרבה דברים בקנה. בטלפון שלי יש לי מוזיקה מוקלטת ומוכנה, אבל חשוב לי עכשיו, כשאני בפעם הראשונה יוצרת את השירים שלי, לקחת את הזמן, לעבד ולהבין. אני מרגיעה את עצמי ואומרת לעצמי תנשמי, הכול טוב, העיקר שתעשי את הדברים מדויק, אז אני לוקחת את הזמן ועובדת כל יום הכי קשה בעולם. "אני רוצה לעשות סולד אאוט בפעם השנייה, לפתוח אולמות גדולים לקהל יותר רחב, להוציא שיר שיהיה המנון מדינה, להיות בתפקיד משחקי וגם להשתתף בפסטיגל. אני רוצה כל כך הרבה דברים ואני בטוחה שאגשים הכול, הכול יגיע בזמן ובדיוק שלו", אומרת רפאל. ˆ המופע הקרוב של יובל רפאל ייערך תל אביב 3 , ברידינג 20.6־ ב

"מוזיקה היא משהו שריפא אותי כל חיי. הבכי הוא בעיניי כלי ריפוי, שמסייע לשחרר לחצים ותחושות קשות. כשלא הצלחתי לבכות, הייתי פונה למוזיקה - שרה או מקשיבה לשיר שפותח לי צ'אקרות ואז נכנסת לחדר ופשוט בוכה" מימין לשמאל: יובל רפאל וכותבי השיר צליל קליפי ונדב (נאבי) אהרוני; רפאל ונועם בתן

הרבה כוח. זו מתנה ענקית שאני נהנית ומאושרת ממנה". לא מפסיקה לחלום לצד הכישרון הפנומנלי, כולנו נחשפנו לסיפור הקשה והמטלטל שעברה רפאל בשבעה באוקטובר, במיגונית שליד קיבוץ בארי. כשאני מבקשת לברר איתה אם מבחינה רגשית־נפשית היא במקום טוב יותר, והאם המוזיקה הייתה גם משהו תרפויטי עבורה, היא מחייכת. "בטח שהיה בזה משהו מרפא בשבילי. מוזיקה היא משהו שריפא אותי כל חיי. הבכי הוא בעיניי כלי ריפוי שמסייע לשחרר לחצים ותחושות קשות. כשלא הצלחתי לבכות, הייתי פונה למוזיקה - שרה או מקשיבה לשיר שפותח לי צ'אקרות ואז נכנסת לחדר ופשוט בוכה. אחר כך הייתי מרגישה טוב יותר. עכשיו כשאני שרה, יש לי האפשרות להעביר את זה לעוד אנשים. לא רק אני חוויתי את שבעה באוקטובר, כל המדינה חוותה, כל אחד עם החוויה

המפגש עם הקהל היה אהבה אחת גדולה. והיו גם ההופעות והראיונות בחו"ל. לייצג אותנו בחו"ל זו השליחות הכי גדולה שאני מרגישה מאז האירוויזיון. לפגוש אנשים, לספר להם את הסיפור ולהציג עוד צדדים של מה שקורה פה. זו הייתה באמת שנה של טירוף גדול". בתוך הטירוף הזה זכית גם באהבה עם עידו מלכה, שהשתתף אף הוא ב"כוכב הבא". זה מקל יותר כששניכם באותו תחום? "עידו מגיע עם הרבה מאוד ניסיון, הרבה ידע והוא תומך בי ועוזר לי כשאני צריכה. זה נכס ומתנה שיש לי אדם שיודע מה אני עוברת ומכיר את העולם הזה מבפנים וחווה את הקשיים בעצמו - וזה מאפשר גם לי להיות הכתף התומכת שלו. אנחנו יכולים ביחד ל'חרבש' בפסנתר בבית וזה חלק מנקודות האור ביום שלי ושלו", מספרת רפאל. "עידו התארח במופע שלי ואני בשלו, היינו ביחד על הבמה והוא נתן לי כל כך

2026 מאי אטמוספירה

42

צילומים: (רפאל ובתן) תימור אלמלח, כאן תאגיד השידור הישראלי, (רפאל, קליפי ואהרוני) מאיה אמיד