EL AL | Atmosphere

וייטנאם I רואים עולם

ְֶדלתת נהר המקוֹנג דבש, פטריות, שבלולים וצפרדעים השלווה והיופי הפסטורלי של נהר הֵמקוֹנְג היום אינם יכולים להעיד על המלחמות והדם הרב שניגר אליו, לפני כמה עשרות The Island שנים. לנו במלון היפהפה , היושב על גדת הנהר, ומשם Lodge יצאנו בבוקר בסירת מנוע לביקור באזור הדלתה. התחנה הראשונה הייתה בחווה לגידול דגים וצפרדעים למאכל. לאחר מכן ביקרנו בחוות דבורים וכוורות לייצור דבש, נרות, סוכריות, דונג וכדומה. אחרי שבניתי כוורת במו ידיי וטעמתי דבש וסוכריות, המשכנו לחווה לגידול פטריות ולמדנו קצת על התהליך. התחנה האחרונה הייתה חווה לגידול שבלולים (אסקרגו) למאכל - מתחם מחורץ בתעלות, שלתוכן הושלכו חצאי פירות פומלו, שאחרי כמה ימים כוסו בשבלולים, שגדלו ותפחו - עד שהגיע זמנם למאכל. כאן גם התכבדנו בארוחת צוהריים על טהרת המטבח הווייטנאמי. האי פו קוֹק קַו פ ַּנְגָן של וייטנאם אין כמו שלושה ימי מנוחה ובטן/גב, לאחר ימים בווייטנאם. והאי פו קוק 15 מסע בן שבדרום־מערב וייטנאם הוא המענה המושלם. ברצועת החוף שבדרום־מערב האי, קצת צפונה משדה התעופה, העצים והירוק נושקים לים, ולא בכדי התמקמו בה מרבית המלונות. מהמקומיים למדתי כי אין הרבה אטרקציות באי, למעט מטר 1,300 רכבל ארוך שעולה לגובה ופירות־הים הטובים ביותר בווייטנאם. ”לָה הוא מלון Accor וֵַרנְָדה ִריזוְֹרט“ מרשת בסגנון קולוניאלי, טובל ומוקף בגן טרופי עשיר בצמחייה ובפרחים נדירים. יש בו בונגלוס עם חצר פרטית, מכון ספא מפנק ושתי מסעדות - האחת על חוף הים, והשנייה, מסעדת שף מעולה, שבכל יום ראשון בערב, עורכת ב ּוֶּפה ענק בסגנון “אכול כפי יכולתך”, הכולל דגים, פירות־ ים ובשרים משובחים. בכל יום, בשעת אחר הצוהריים, יוצאים הדייגים וסירותיהם למרחק כמה מאות מטרים מהחוף כדי לצוד/לדוג דיונונים ודגים. אין כמו לשבת בערב על מרפסת המסעדה ולצפות באורות הבוהקים (שנועדו למשוך אליהם את הדיונונים) של הסירות שבאופק, המשתקפים במי הים. שעת קסם. ˆ

צילום: שאטרסטוק I מרהיב ביופיו. גשר הזהב בבה נה הילס

צילום: שאטרסטוק I באה מנוחה למטייל. האי פו קוק

צילום: אילן שבדרון I שוק אוכל רחוב בהו־צ'י־מין סיטי

בחיי הלילה הסוערים - ובהיותה נתונה להשפעה מערבית (הרבה יותר מאחותה הצפונית ָהאנוֹי הבירה, הנתונה עדיין להשפעה סינית־סובייטית). קיבלתי המלצה ואני מעביר אותה הלאה: לגלות את העיר באמצעות רכיבה על וספה. ואכן, לרגעים סברתי כי הצעיר שישב לפניי ונהג בה ַב ּמהירות, תוך שהוא מתמרן בין התחבורה הצפופה שבעיר - הוא לא אֵחר מאשר נהג שודים. התחלנו ב“מוזיאון שרידי המלחמה“ וממנו ל“הסנדוויץ’ הטוב ביותר בעיר“, משם ל“ארמון העצמאות“ ול“ְסְטִריט פוּד ַמְרֶקט“. צילמנו את לֵנְְדַמְרק , הבניין הגבוה ביותר בווייטנאם ועצרנו 81 .Ben Thanh לטעום “ְקֶרפ חביתה” בשוּק של גורד 49־ ה ה התחנה הבאה: הקומ Tower Bitexco Financial השחקים מעלות על 360 המאפשר מבט בן נופיה של העיר, וממנו למסעדת פירות־ ים לטעימת תמנונים, קוקי־סן־ז’אק, שבלולים, פינגר סנייל ודיונונים. והסיום, בניין הדואר המרכזי וממנו למועדון לילה עם מוזיקה מערבית, ריקודים

מטרים וברוחב שישה 150 בזהב באורך מטרים. הגשר נתמך על ידי שתי כפות ידיים ענקיות, העשויות מפיברגלס ורשתות תיל. בכל רגע נתון, נמצאים עליו מאות אורחים. מתחתית העמק, מטפסים אל פסגתו ארבעה רכבלים עם קרוניות (כל רכבל באורך חמישה קילומטרים). מתחנת הרכבל, מוביל הגשר אל גן בוטני מדהים ביופיו, בצבעיו ובעיצובו ומאפשר תצפית אל נוף הררי ירוק. לא לוותר. רכבל נוסף מחבר את “גשר הזהב” עם “הכפר הצרפתי”, שמזכיר יותר את דיסנילנד, ובו מתקני לונה פארק, מזרקות מוזהבות, ברים (כוס בירה ראשונה - חינם) ומסעדות, שבהן ניתן למצוא מזון וייטנאמי־תאילנדי־אמריקאי. הו־צ’י־מין סיטי לגלות את העיר על וספה ַסייגוֹן לשעבר, העיר הגדולה ביותר מיליון 6־ מיליון תושבים ו 11( בווייטנאם אופנועים) היא עיר תיירות אטרקטיבית. הו־צ’י־מין ידועה בסמטאותיה הצרות, במגדליה המודרניים הגבוהים, באתרי מלחמה היסטוריים, בשוקי האוכל,

ודרינק אחרון לפני החזרה למלון – מומלץ). Park Hyatt Saigon(

2026 מאי אטמוספירה

22