EL AL | Atmosphere

ריאיון I מגזין

השאלון המהיר

הזכות להיכנס יום אחד לנעליה“. יש מלחמות אגו בבית של שני אמנים? ”אנחנו לא מתנהלים כאנשי מקצוע בבית. אנחנו יכולים להתייעץ זה עם זו מדי פעם על עניינים מקצועיים, כשאני מתוסכלת או שהוא צריך לפרוק, אבל החיים שלנו גדולים מזה. אנחנו מדברים יותר על שניצל ופירה ועל בצל מטוגן. הכול סובב סביב הילדים - אני לוקחת, הוא מחזיר - אז האגו לא רלוונטי. אם אנחנו נפגשים ברמזור, אנחנו נותנים כיף. החיים שלנו מדי מלאים מלהתעסק במקצוע“. איך את מרגישה בתפקיד כאימא? ”אני מאוד אוהבת להיות אימא. הייתי רוצה שבט. אבל לא משנה איך נסובב את זה, כשיש תינוק בבית את מחויבת אליו ואת מנוטרלת לפחות לשנתיים. אני במקצוע שמחייב להגיע לאודישן ולזכות בתפקיד מול מועמדים נוספים ואחרי שאת יולדת וחווה חוסר שינה, הגוף והנפש עייפים ואת ב’זון’ של בית. אחרי הלידה של לאב לקח לי שנתיים לחזור לעניינים. עם הירו הייתי חייבת לחזור להצגה. בינתיים את שעות אחר הצוהריים שלי אני מבלה בגינות“. . יש תוכניות 35 בקרוב תחגגי יום הולדת לעתיד? ”הלוואי שנצליח להתאושש עד אז ולהסתכל האחד על השני בעיניים טובות, ואני? בעזרת השם בעוד חמש שנים אהיה ˆ יוצרת של סדרה משלי“. מה הכי מכעיס אותך? ”אנשים שלא עושים את עבודתם כמו שצריך“. מה הכי מצחיק אותך? “מאור. הוא איש מצחיק מאוד”. מה הכי יפתיע לגלות עלייך? ”שלושה דברים: האחד, שאני זמרת טובה. השני, שאני בן אדם שלא אוהב להיכנס לעימותים, והשלישי, שאני משקשקת מבעלי חיים, כולל כלבים, חתולים וכל השאר“. איך נראה הפנאי שלך? ”אני אוהבת לעשות הליכות עם חברה שעושה לי נעים בלב. לבשל, לבלות עם אימא שלי ולעשות כושר“. ”זו אם לא שחקנית, מה היית? שאלת השאלות. אני לא רואה אופציה אחרת. אבל אולי הייתי יזמית עסקית“.

צילום: רדי רובינשטיין

אהבה לתיאטרון. מתוך "תרקדי איתי" בהבימה

12 תחושת שליחות. מתוך הסדרה "אור ראשון", קשת צילום: רן מנדלסון

"החלום שלי לגלם את רונית אלקבץ. היא הייתה בעלת אישיות חד פעמית ומרתקת גם כאומנית, גם כשחקנית וגם כיוצרת. הלוואי ותהייה לי הזכות להיכנס יום אחד לנעליה”

העיניים אבל דיבורה הישיר לא נעדר מסנטימנטליות וממשאלות לב. היא כבשה ,)HOT( ” אותנו בסדרה “זגורי אימפריה שקיבעה אותה כשחקנית אופי איכותית וגם הפגישה אותה עם בעלה - יוצר הסדרה, הבמאי, המחזאי והתסריטאי מאור זגורי. היום הם הורים לשני ילדים – לאב בת שש והירו בן שלוש וחצי. כיום היא גם מלמדת משחק בסטודיו של גל אמיתי ובקרוב תככב בעונה החדשה ומעוררת הציפיות של “זגורי אימפריה”. מה ההעדפה שלך - קולנוע או תיאטרון? ”פעם הייתי אומרת קולנוע. זה אירוע חד פעמי, את נכנסת לכשלושה חודשים למשפחה ואז זה נגמר. אבל היום אני אומרת תיאטרון כי הוא בעיניי חדר כושר לשחקנים. אנחנו צריכים לאמן את הכלי שלנו ובתיאטרון זה קורה מדי ערב מול קהל“. יש מחשבות על קריירה בינלאומית? ”אני לא בונה על זה ולא מצפה לכלום, אבל אם זה יגיע זה יהיה מרגש ותודה רבה. אני מאוד ארצית. אוהבת להיות פה ולגור פה. אני מודה שחלומות חו“ל מפחידים אותי“. יש דמות שאת חולמת לגלם? ”כן. את רונית אלקבץ. היא הייתה בעלת אישיות חד פעמית ומרתקת גם כאומנית, גם כשחקנית וגם כיוצרת. הלוואי ותהייה לי

לעומת דודתי שמדברת על מה שקרה מבוקר עד ערב, נופר מדחיקה. לקח לי הרבה זמן לדובב אותה והיה לה קשה. חלק גדול מהזמן באותו בוקר בחפ“ק היא הייתה מעולפת, היא נפצעה ועדיין עסקה בהצלת אנשים והיא עדיין מתמודדת עם מה שקרה באותו יום ועם הפציעה. אני מרגישה שאני, כחן, לא חשובה - ניתנה לי הזכות וההזדמנות להיות הקול של בחורה שהפכה לגיבורה בעל כורחה. להיות חלק מיצירה שהיא מסמך היסטורי שגם פוגש אותי עם סיפור אישי, זה מאוד עוצמתי. הסדרה נמכרה לחו“ל ובעיניי יש כאן שליחות – להנציח את הטראומה הלאומית ולזעזע את העולם שלא ישכח את מה שעברנו כאן“. משחקת על כל העולמות חן אמסלם היא אחת השחקניות היותר נחשבות ומוערכות בארץ, ומהיותר עסוקות, עם רזומה עשיר ותפקידי אופי מעולים שממקמים אותה בכל רשימת איי ליסט. ציוני דרך מרכזיים: בתיאטרון - “חצוצרה בוואדי”, “שיער” ו“תרקדי איתי“. בקולנוע: “פצועים בראש”, ”ואז היא הגיעה“, “מכתוב” ועוד. ובטלוויזיה: “הרמון”, “שלטון הצללים”, “פמת”א“. אמסלם אותנטית, נטולת פוזה, הכי בגובה

2025 נובמבר אטמוספירה

46