אל על | אטמוספירה

איכילוב מציג המדריך לחיים בריאים

המשך מעמוד קודם

את הטיפול לפי המקרה הספציפי. במרכז אסיף באיכילוב אנו בונים תכנית טיפול מותאמת אישית עבור כל מטופל/ת, בהתאם לרצון ולצרכים הייחודיים של כל אחד. חייבים לשבור את מעגל .10 אחד המאפיינים הכי שכיחים אצל הבושה. אנשים פוסט-טראומטיים אלו הרגשות הש ליליים הכוללים תחושות של בושה סביב מצבם. אנשים מתביישים בהתנהגות שלהם, בהתפרצויות הזעם מול אנשים, חלקם מר גישים שהם משתגעים, וחשוב להבהיר להם שהתסמינים האלו הם מאוד אופייניים לאחר חוויה קשה. אנחנו הרבה פעמים אומרים לא נשים שהתגובה שלהם היא תגובה נורמלית לאירועים לא נורמליים. אז אל תתביישו, ופנו לטיפול.

פרופ' הנדלר, חוקרת בעלת שם עולמי מבית החולים איכילוב ומאוניברסיטת תל אביב, הסתקרנה באשר לשאלה מה הגורם לטראומה נפשית ומה הנזק הנ פשי והנוירולוגי שנגרם למי שחווה טראומה נפשית. זאת שאלה מאוד מע ניינת בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימי מלחמה ולאחר אירוע ביטחוני רציני ומערער. "אנחנו יודעים שמתוך עשרה אנשים שנכנסים לאירוע הנחווה כטראומתי, אחד או שניים מהם יפתחו הפרעה נפשית ארוכת טווח. זה יכול להיות תופעת פוסט טראומה, אבל זה יכול להיות גם דיכאון, התמכרות או חרדה", מסבירה הנדלר. "אירוע טראומתי הוא אירוע שנחווה כמסכן חיים לעצמך או אחרים, ומה שקרה פה בשבעה באוקטובר הוא בהח לט כזה, גם למי שלא היה פיזית בעוטף עזה, אלא בתל אביב או חדרה. מתחילת דרכי כחוקרת במכון תהיתי מה מבדיל בין אנשים שנפגעים נפשית לכאלה שמתגברים על אירוע. האם מה שקובע הוא מי את כשנכנסת לאירוע טראומתי או כיצד את מתמודדת בעקבות האירוע והחוויה שעברת, ואיך הנפש או המוח שלך משתנים בעקבותיו. כיום מבינים שעמידות לטראומה הוא תהליך של התמודדות אקטיבית ובשנים האחרונות אני בעיקר עוסקת בלהבין את המנגנו נים במוח של התמודדות יעילה". איך בדקתם? "כדי לענות על השאלות האלה עשי- עם 2009 תי מחקר שהתפרסם בשנת חיילים וחיילות שהיו במסגרת של הכ שרה קדם צבאית. בדקנו את פעילות המוח של החיילים בעזרת הדמיה מוחית לפני שהם התגייסו לצ- MRI במכשיר functional בא. בעזרת שיטת שנקרית מדדנו את פעילות המוח בצורה MRI לא פולשנית ולמדנו כיצד הוא מגיב לגירויים בתכנים שונים. שנה וחצי אחרי, לאחר שרוב החיילים השתתפו במלחמת לבנון השנייה, והיו

ויכול לכלול תרופות, טיפול שיחתי-פסיכו לוגי וליווי שיקומי-תפקודי. מטופלים רבים חוששים מכדורים, אבל כיום ישנן תרופות מאוד פשוטות שאינן ממכרות ושיכולות בהחלט לעזור משמעותית עם התסמינים של דיכאון, חרדה, התפרצויות כעס, הפרעות בשינה ועוד. הטיפול התרופתי יכול בהחלט להיות רק לתקופה קצרה וזמנית עד שהמ שבר יעבור. אין מסלול אחד שמתאים לכולם. .9 לא בטוח שטיפול שמתאים לחייל צעיר ששב משדה הקרב יתאים לשוטר פנסיונר. אדם אחד ירצה לטפל בהפרעות השינה שיש לו ואחר יבקש טיפול זוגי כדי להציל את נישואיו. אחד יעדיף טיפול אישי ואחר יעדיף קבוצתי יחד עם החברים שלו. חשוב להתאים

פוסט־טראומה לא נוצרת רק מאירועי מלחמה. ההפרעה .1 עלולה להתפתח גם לאחר חשיפה לתאונות דרכים, אסונות טבע, תקיפות מיניות, טראומות רפואיות ועוד. יכולה לשנות את פעילות המוח, בעיקר באזורים PTSD .2 שקשורים לזיכרון ולשליטה ברגשות כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס. יכולה להחמיר בעיות גופניות כמו תחלואה לבבית, PTSD .3 מחלות מעיים, מחלות אוטואימוניות, ומחלות עור. גם ללא חשיפה ישירה לאירוע. PTSD אנשים יכולים לפתח .4 גם חשיפה עקיפה לאירוע טראומטי עלולה לגרום להתפתחות של התסמינים. בהחלט יכולים להשתפר בעזרת טיפול PTSD תסמיני .5 מתאים, גם שנים לאחר האירוע. אין "מאוחר מדי" לטיפול. PTSD דברים שאולי לא ידעתם על 5 והנה (פוסט טראומה)