השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

אביחי דלאל

היהירות עלולה להוריד את מ.ס. אשדוד לליגה הלאומית היא רק סימפטום עשרה משחקים ללא ניצחון 2:2- במושבה שהתפוגגה ל 0:2 הובלה שערי חובה צריכים להדליק נורות אדומות המחשבה ש"יהיה בסדר" מסוכנת מתמיד 42- ו

החזק במועדון, מתנהל כמי שיודע משהו שכולנו לא. המסע האגרסיבי בשוק ההעברות של ינואר, ה"זעזוע" כביכול בהחלפת המאמן אלי לוי במאמן מתוך הבית, עוזר המאמן שהפך למאמן, קלמי סבן - הכל נראה כמו מהלכים שגרתיים של מועדון שמאמין שזה מספיק. שזה תמיד יספיק. המספרים לא משקרים שערי חובה 42 . אבל המספרים צועקים אחרת מחזורים הם הנתון הגרוע בליגה. ממוצע 21- ב של שני שערים למשחק הוא מתכון בטוח לצרות. החתמת ניר ביטון ואופיר קריאף אמורה הייתה לייצב את ההגנה, אבל בינתיים השינוי לא נראה באופק. אורי עזו, שכבש בבכורה במושבה, והשוער הפולני נימצ'יצקי שהציג כמה עצירות טובות, הם אולי נקודות אור. אבל הבעיה של אשדוד היא הרבה יותר עמוקה מרכש כזה או אחר. יש כאן קושי מנטלי אמיתי, חוסר יכולת לנהל משחקים, ובעיקר - תחושה שהקבוצה לא באמת מבינה את עומק הבור בו היא נמצאת. הפעם זה שונה בשנים קודמות, הנוסחה של בן זקן עבדה. קצת רכש בינואר, מעט התאוששות, ובסוף - הישרדות דרמטית. אבל הפעם נראה שהיהירות הזו עלולה להתנפץ בקול רעש גדול. שלושת המשחקים האחרונים, בהם הובילה הקבוצה ולא הצליחה לנצח, הם תמרור אזהרה ענק. אין אפקט למאמן החדש, אין שיפור הגנתי למרות הרכש, ובעיקר - אין תחושה שיש דרך ברורה להיחלץ מהמצב. המשחק במושבה היה רק עוד הוכחה לכך שהבעיות עמוקות מדי בשביל פתרונות קסם. הזמן אוזל חלון ההעברות נסגר השבוע, ואשדוד עדיין מחפשת עוד תגבורת. אבל אולי במקום להסתכל החוצה, הגיע הזמן להסתכל פנימה.

המחזה שנראה במושבה בשבת האחרונה היה תמצית סיפורה של מ.ס אשדוד העונה. הקבוצה, והציגה מחצית ראשונה מבטיחה, 0:2 שהובילה התפרקה שוב ברגעי האמת. הרחקה מיותרת של כנעאן, חוסר יכולת לשמור על היתרון, ובעיקר - תחושה שמשהו שבור בקבוצה הזו. המשחק בפתח תקווה היה מיקרוקוסמוס של העונה כולה. מחצית ראשונה מבריקה עם כישרון התקפי מרשים - עזו החדש, כנעאן, רועי לוי ואדיר לוי שהפתיע בתפקיד חצי חלוץ, יצרו יתרון של שני שערים שנראה בטוח. ואז, כמו בסרט שראינו כבר, הכל התפרק: הרחקה מיותרת של כנעאן, איבוד שליטה, וקבוצה שלא מצליחה להחזיק תוצאה. "היו כבר שלבים שחשבנו שאפילו נקודה לא נשיג," אמר אחד השחקנים אחרי המשחק. משפט שאולי מסכם יותר מכל את המצב המנטלי של הקבוצה. היהירות כמחלה היא קורבן של יהירות. 2024 מ.ס אשדוד של יהירות שמתבטאת בתפיסה ש"תמיד יהיה , שש 13- בסדר". הקבוצה נמצאת במקום ה נקודות מתחת לקו האדום, ומציגה נתון מחריד של עשרה משחקים רצופים ללא ניצחון. בכל מקום אחר, מועדון במצב כזה היה נחשב למועמד ודאי לירידה. אבל בישראל, ובמיוחד באשדוד, חושבים אחרת. ג’קי בן זקן, האיש הייאוש של מרטין הנדזי והקאמבק של המלאבסים (צילום: עמית ששה סעדיה, מכבי פתח תקוה)

להבין שהפעם המצב באמת רציני, שהפעם אולי לא יהיה בסדר סתם ככה. כי היהירות, זו שתמיד עבדה בעבר, עלולה הפעם להוביל את הקבוצה למקום ממנו אין חזרה. עזו הרשים וזה לא הספיק (צילום: עמית ששה סעדיה, מכבי פתח תקוה)

7.2.2025

26