השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי
דת ומסורת כוחו של יוסף
מאת: הרב גדעון כהן שאולי 08-8559589 - יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד אקטואליה בפרשה
מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א
שירת הים היא שירת הגאולה ממצרים וכוללת בתוכה י"ח פסוקים. שירת הים הינה שירת הודיה ששרו משה ובני ישראל וכן מרים הנביאה, אחות משה וכל הנשים יחדיו. בזכות האמונה, "ויאמינו בה'" שרתה על עם ישראל רוח הקודש וכולם פצחו בשירה. כל זאת, לאחר נס קריעת ים סוף וטביעת המצרים הרודפים אחרי ישראל במצולות הים הגועש. מי הים שהיו גועשים ורועשים נסים ונבקעים כדבר ה'. הבורא מבטל בקריעת ים סוף סדרי בראשית וכל זאת מפאת חיבתו ואהבתו לישראל, העם הנבחר. העם בזמן השירה מתקרב לקב"ה מכיר בגדולתו ומביע בשירה, נבואות על עתיד עם ישראל, כניסה לארץ והקמת בית הבחירה, המיקדש. כל אחד ואחד מיוצאי מצריים חווה שמחה פנימית וגילוי השכינה, בדרגה גבוהה ונעלית שלא זכו לכך דורות קודמים, (עפ"י, "שמות רבה" - כ"ג, ד'). העם זכה לקיום ההבטחה האלוקית" "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, (י"ד, י"ד). העם הרגיש עתה ביטחון בנצח ישראל. השירה שיצאה מלב העם הביעה את ההכרה בישועה שבאה מבורא עולם, היא הביעה את השעה היפה של עם ישראל. השירה הביעה אמונה, אחדות, אהבה וריעות. באותה עת כשנבקע הים זכה העם לראות פלאי פלאים, כל המחיצות והספיקות בעם נעלמו והסבל והייסורים שעבר העם נשכחו. עתה, כולם עמדו כאיש אחד ובלב אחד ושרו את השירה הפיוטית הנעלה והנשגבת. עם ישראל שר שיר הלל לבורא עולם ושילב בשירתו תאורים מעברו של העם ואירועים העתידים להיות, כולל מחשבות זדון של האויב: "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי", (ט"ו, ט'). אכן, שירת הים הינה שירת הנפש, שירה ניצחית הנרשמת בתוככי נשמתו של העם, תוך תפילה ותקווה כי הקב"ה יראה לעמו גם בעתיד, לדורות הבאים, נסים ונפלאות, כפי שהיו ביציאת מצרים, וכדברי הנביא: "כימי צאתך מארץ מצרים אראינו נפלאות", ("מיכה - ז' ט"ו). "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ..." (ט"ו, א'). "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה וצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות. ותען להם מרים שירו לה'...", (ט"ו - כ', כ"א (עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן בברכת שבת שלום שאולי זצ"ל). פרשת השבוע: "בשלח" נעימת השירה פותחת את הלב ומרוממת את האדם לפסגות עליונות ונשגבות
בשמו של יוסף מרומז כוחו ועניינו – "יוסף ה' לי בן אחר". משה רבנו לקח עמו אפוא את סגולתו של יוסף הצדיק, להגיע גם אל הבן שהתרחק ונעשה 'אחר', ולהשיבו להיות 'בן'. ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות יג,יט) כשיצאו בני ישראל ממצרים, העלו עמם גם את ארונו של יוסף, כפי שמסופר בפרשת השבוע: "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". ארונו של יוסף מכונה כאן "עצמות יוסף", ולמעשה התורה משתמשת כאן באותו לשון שהשתמש בו יוסף עצמו, כאשר השביע את בני ישראל: "פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה". השימוש החוזר בביטוי 'עצמות' צורם מעט. לכאורה, אין זה ביטוי של כבוד כלפי צדיק כה גדול כיוסף. התורה הייתה יכולה להתבטא בצורה מכובדת יותר, כמו: 'ארון יוסף' וכדומה. אם בכל זאת מקפידה התורה להשתמש בביטוי 'עצמות', ברור שיש לכך משמעות מיוחדת. עצמיותו של יוסף עלינו לומר, שהביטוי 'עצמות' בא לרמז על 'עצמיות'. כשם שהעצמות הן תוקפו וחוזקו של האדם (או של בעל החיים), כך "עצמות יוסף" מבטאות את עצמיותו, את תוקפו וחוזקו - את עיקר עניינו של יוסף הצדיק. לקיחת 'עצמותיו' של יוסף מבטאת את העובדה, שמשה נטל עמו את מהותו ועצמיותו של יוסף לקראת המסע במדבר. מהי עצמיותו של יוסף? הדבר רמוז בשמו, וכפי ההסבר שנתנה רחל: "ותקרא את שמו יוסף לאמור, יוסף ה' לי בן אחר". מהותו של יוסף היא להוסיף עוד בן, ולא בן רגיל אלא "בן אחר". מחוייבות פנימית ביציאת מצרים החלה להיווצר מחוייבות עצמותית בין יהודי אחד למשנהו. כל בני ישראל הגיעו לבחינת 'בנים' לקב"ה, ומבנים אי אפשר להיפרד. בן, גם אם התרחק מאביו, לעולם הריהו בן. משה רבנו לקח עמו אפוא את סגולתו של יוסף הצדיק, להגיע גם אל הבן שהתרחק ונעשה 'אחר', ולהשיבו להיות 'בן'. ואכן, כבר בסיום פרשתנו מתארת התורה מצב כזה. עמלק נלחם עם בני ישראל ברפידים, ותקף במיוחד את אלה שהיו "נחשלים". כלומר, הוא פגע באלה שהיו חלשים באמונתם ובמעשיהם, ולכן נפלטו מענני הכבוד, עד שעמלק היה יכול לפגוע בהם. אולם משה רבנו שלח את יהושע להילחם בעמלק, כדי להציל גם את אותם יהודים חלשים. הכול ייגאלו משה רבנו בחר דווקא ביהושע מצאצאיו של יוסף. וכתוב "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש", ועמלק הוא מזרע עשיו. יהושע נדרש לקחת עמו אנשים יראי חטא, לצאת עמם מתוך הגנת הענן למקום הסכנה, וכל זה כדי לחלץ את היהודים הנחשלים, את השוליים, שפלט הענן. זהו כוחו ו'עצמיותו' של יוסף!. בזכות תכונתו העצמותית של יוסף, שמומשה בפועל בעבודת עם ישראל בכל הדורות, לא ייוותר אפילו יהודי אחד בגלות, וכולנו, כל עם ישראל ממש, לרבות מי שנעשו משום מה בבחינת 'אחר', כולם יתהפכו להיות 'בן', וניגאל על ידי משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה.
25
7.2.2025
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker