השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

מרוקו רבים, שנקלטו באופן קשוח ומפלה במעברות השונות ברחבי הארץ. הוא זוכר את ילדי הקיבוץ מסייעים לו בלימוד השפה ובהדבקת הפער הלימודי. גם אחיו יעקב סייע לו, אך כעבור שנה נשלח לנהל מחנה עולים בצרפת מטעם הסוכנות היהודית ולאבי מונתה משפחה מאמצת בקיבוץ, משפחת בר שלום. אבי מתרפק בגעגוע על הזיכרון שלו כילד

אבי מקבל דרגה בלישכת ראש אמ״ן

, שברח 12- שהילד הקטן בן ה ונותק מהוריו במרוקו, הגיע לכל זה. אין ספק שיש כאן השגחה עליונה. תודה לבורא עולם ולמדינה שהגעתי בזכותם עד הלום". ש. זו אותה מדינה אליה עלית בצעירותך? "אפשר לומר שאני גדלתי עם המדינה וחוויתי כמה את כל השינויים. עליתי שבע שנים אחרי קום המדינה ועד היום היא התפתחה בצורה שלא תיאמן, בקצב מסחרר. המדינה הזו היא פלא. עם צבא החזק באזור וכלכלה משגשגת. אני זוכר כאשר הייתי נוסע לחג לאחי בעכו, היו שולחים אותי מהקיבוץ עם עוף וביצים, ואחי היה אומר לי 'אתה לא יודע כמה חיכינו לעוף ולביצים'. בזמנו, בקיבוץ לא היה מחסור כמו ביתר המדינה ובתקופות הצנע". ש. ואיך אתה רואה את התקופה העכשווית? "לצערי, עם כל הטוב הזה, בשנים האחרונות נוצר פילוג שקורע את העם, בין ישראל הראשונה לשנייה ובין ימין לשמאל. הפילוג ללא ספק נותן כוח והעזה לאויבינו, אשר הביאו עלינו את אסון השבעה באוקטובר. אך לשמחתנו, יש לנו צבא חזק ואנחנו מתגברים! אני מאמין שגילויי הגבורה שהיו ביום האסון ובמלחמה יימשכו ותקום מנהיגות שתביא לאיחוד העם, כי אין ברירה אחרת. אנחנו חייבים להיות ראויים לנופלים. ה' עוז לעמו יתן , ה' יברך את עמו בשלום".

שלוחמיו לרוב מאחורי הקלעים, גם להם היו הרוגים ושבויים. האיש שהתווכח עם לאה ז"ל אם להעיר את רבין ז"ל שירת 1974-1984 בין השנים בשלושה תפקידים שונים בסמוך לראש אמ"ן. בתפקיד האחרון היה מפקד יחידת מודיעין מיוחדת, שלא ניתן לפרט עליה עד היום. באותן שנים הוא זוכר חוויה מיוחדת, כאשר נדרש להעיר בלילות את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, על מנת להעביר אליו דיווחים חשובים ודחופים בהוראת ראש אמ"ן. לעיתים אף נדרש לוויכוחים עם הרעייה הדואגת, לאה רבין ז"ל, כאשר סברה שאין צורך להפריע לשנת בעלה. "ייאמר לזכותו של רבין" זוכר היטב אבי "שבערב ראש השנה ביקש להרים כוסית עם אלו שמעירים אותו בלילות". יצא לפנסיה 1985 בשנת מוקדמת בגיל ארבעים ומייד נקלט בקונצרן של "כור", אשר בשליטתו היו למעלה ממאה מפעלים של ההסתדרות (כיום כבר נמכרו לידיים פרטיות). אבי עבד כמנהל שיווק של חמישה מפעלים, אשר עסקו בהפקות מחשב ודיוור, אל מול חברות, בנקים, מפעלים ועיריות, בהן עיריית אשדוד ואל המפעל באשדוד היה שותף בקליטת עשרות עובדים. לאחר עשרים ושבע שנים נוספות במעגל .2012 העבודה פרש שנית בשנת "בכל תחנות חיי הייתה לי סיעתא דשמיא" הוא אומר "וב"ה הצלחתי בכולן. מי היה מאמין

מפגשים מרגשים עם בני משפחה אותם לא ראו זמן רב. ברגע שיכל כתב אבי הקטן מכתב לאביו וביקש שישלח לו כסף עבור בגדים וכן הודיע לאחיו בארץ שיגיע בקרוב. לאחר כחודש עזב את מחנה העולים והמשיך הלאה. הכסף ששלח אביו, הגיע למחנה העולים מאוחר מידיי וחזר למרוקו אל השולח. עשרים וארבע שעות עגינה בהמתנה לנמל חיפה , עלה אבי על 1956 אוקטובר שנת האוניה האיטלקית "פצה" ממרסיי לישראל ולאחר כשישה ימים עגנו מחוץ לנמל חיפה, אך לא יכלו להיכנס היות שהמדינה הייתה בעיצומה של מלחמת "מבצע סיני" (מבצע קדש), ואוניה מצרית הייתה בדרכה לשם, לכן נאלצו לעגון עשרים וארבע שעות בהמתנה מחוץ לנמל. אבי הקטן הגיע לנמל ושוב מזלו לא שפר עליו. למרות ששיגר אליהם מכתבים, אחיו לא הגיעו לקבלו, היות שלחמו במלחמה. משם נסע עם משפחת הרוש אל "מעברת הקסטל", שהוקמה באזור הקסטל (כיום "מבשרת ציון") עם כארבע מאות צריפי פח לעולים בעיקר מעיראק וכורדיסטאן אשר עלו במבצע "עזרא ונחמיה". לאחר כשבוע הגיע אליו האח הגדול יעקב והעביר אותו לקיבוץ יבנה, משם חזר לצבא. הוא זוכר לטובה כיצד נקלט במהירות בקיבוץ, שלא כמו יהודי עם המשפחה שאימצה אותו מקיבוץ יבנה

למשפחה הנפלאה, בה היה אהוב ומועדף ואפילו מופלה "לטובה". הוא זוכר את היחס המדהים והתשבחות וככל שגדל, אכן הצטיין והצליח ושימש לכולם דוגמא. מפגש מרגש עם ההורים אחרי שבע שנים לאחר שבע שנות ניתוק מוחלט מהוריו הביולוגיים, זכה אברהם הקטן לפגוש אותם, לאחר שהגיעו , בטיסה. 1963 ארצה בשנת בקבלת הפנים הבחינו בבחור נאה מתקרב לעברם והאב שואל את האם: "מי הבחור הזה?" והיא עונה לו בדמעות: "זה הבן שלך", שבתקופת העלייה לבדו כבר הפך מילד לעלם חמודות. התגייס לצבא לנחל, 1964 בשנת במסגרת פלוגת בני הקיבוצים. נשלח לקורס קצינים 1965 בשנת קרביים וזכה לשרת בפלוגה של יוני נתניהו ז"ל. משם סופח לחיל המודיעין, שם שירת כעשרים שנה, כולם בתפקידי מודיעין מיוחדים, במהלך השירות נשלח גם ללימודים 1968 בשנת אקדמאיים. אבי לחם בשלוש מלחמות: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל, הקרויה לבנון הראשונה. במלחמת יום הכיפורים שירת בצפון, כאשר הוא זוכר שהימים הראשונים היו קשים מנשוא, עם מאות חיילים הרוגים ולוויות עצובות וכואבות. למרות ששירת במודיעין, חיל

15

8.11.2024