השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

יום מאז שהלכת, הנשמה שלי שבורה והאפרוח 180" שלנו כבר עושה סימנים שהוא רוצה לצאת לעולם"

בשום מובן . כלפי חוץ זה אולי נראה שאני בטוב, אבל בפנים אני שבורה ומרוסקת, יש לי מלא נקודות שבירה שמרסקות אותי.." אז איך את מצליחה לקום בכל פעם "כי אני נזכרת ומזכירה לעצמי, את המשפט שאבי תמיד היה אומר לי כשהיה לי קצת קשה: ״חיימשלי, את אלופה, את מסוגלת להכל ! קטן עלייך!״. הסיבה שבגללה אני מצליחה לקום בבוקר ולחייך היא הנסיכה שלי רומי-אור, שנותנת לי כוחות וכמובן בזכות המתנה שאבי השאיר לי לפני מותו, את ההריון הזה, את התינוק הזה, שימשיך את שמו ואת דרכו של אבי". ואפילו התעקשת לאחרונה לבצע צילומי הריון ומשפחה, דבר שחלמתם עליו יחד "כשרומי אור הייתה בת חודשיים, אמרנו שכשהיא תגיע לגיל שנה, נעשה צילומי משפחה. לצערי כשאבי נפל, רומי אור הייתה בת חצי שנה , אז לא הספקנו לעשות צילומי משפחה והחלטתי כן לעשות צילומי משפחה. בחלומות הכי שחורים שלי, לא חשבתי שאנחנו נעשה צילומי משפחה, כשאני בחודש שמיני עם תינוקת בת שנה ובלי אבי." מה את זוכרת מאותו יום נורא? "בשישי בלילה, לפני השבת השחורה, לא הצלחתי לישון בלילה, שזה די חריג, כי אני תמיד מצליחה לישון טוב. אבי התעורר באמצע הלילה, ושם לב שאני לא רגועה ולא מצליחה לישון . הוא שאל אותי מה קרה ולמה אני לא ישנה, עניתי לו שהכל בסדר, שיחזור בבוקר הבנתי 6:00 לישון. בסביבות שאני כנראה כבר לא אצליח לישון, הייתה 6:30 אז קמתי מהמיטה. בשעה אזעקה ראשונה. הלכתי מהר לחדר, וראיתי שאבי כבר הרים את רומי אור ונכנסנו לממד. הדלקנו טלוויזיה כדי לנסות להבין מה קרה פתאום, ולא היה כלום בחדשות . אני חשבתי שזו כנראה טעות, וממשיכים כרגיל, כי אנחנו הרי די רגילים לאזעקות. אך אבי התחיל לקבל כל מיני הודעות לא ברורות על

אבי ז"ל בצבא? "תמיד היה חשש, אבל זה אף פעם לא מה משהו שהיינו מדברים עליו. אצלי בכל אופן הייתה תמיד האמונה, הרגשתי שאין סיכוי שלנו זה יקרה . היינו רגילים כבר לשירות הצבאי וסמכתי על אלוקים שהוא שומר לי עליו״. ספרי איך נפגשתם והכרתם? "שנינו גדלנו בעיר אשדוד, שנינו נולדנו בארץ. ההורים שלי הגיעו מאתיופיה וההורים של אבי הגיעו מגיאורגיה. 16 בערך בגיל 2013- הכרנו אי שם ב , עבדנו ביחד באולם אירועים בתור מלצרים, אני הייתי ותיקה ואבי היה חדש. כבר ביום הראשון שלו ראיתי אותו מרחוק , ג'ינג'י חמוד, והרגשתי שמשהו בו מעניין אותי ומשהו בתוכי אמר לי ללכת אליו ולדבר איתו, וככה באמת עשיתי. ניגשתי אליו, התחלנו לדבר והחיבור היה מיידי. היה שם משהו שאני לא יודעת להסביר ומאותו רגע לא נפרדנו לרגע. בדיעבד גם גילינו שאנחנו גרים ממש קרוב אחד דקות, 3 לשנייה, מרחק הליכה של וגם גילינו שהאימהות שלנו מכירות והן עבדו ביחד בעבר כשהיינו ילדים ממש קטנים" "הלב שלי כבר ידע, אך המוח סירב להאמין" ואיך היה החיבור בין המשפחה ממוצא אתיופי למשפחה ממוצא גאורגי? "החיבור עם המשפחות היה ממש טוב כבר התחלה, כולל המשפחה המורכבת, סבא וסבתא וכו'. אבי הציע לי נישואין בדיוק כמו שרציתי, ביום ההולדת שלי כשנסענו לצימר, ושם הוא 2019 בשנת הציע לי נישואין. קטן, אינטימי, בלי יותר מידי רעש". מה שלומך חצי שנה לאחר שאיבדת את אבי היקר? "אחרי חצי שנה אני עדיין לא מצליחה לעכל. הראש כל הזמן עסוק במחשבות, אני לא מרגישה שהצלחתי לחזור לעצמי

האהבה בין הנערה האתיופית עם הגינג׳י הגיאורגי. אבי ז״ל ושושי ביום נישואיהם.

אחריך בעיניים עצומות לכל פקודה ומשימה. לא בכדי סימנו אותך בשלב כה מוקדם שתהיה מג״ד... אבי היה גיבור בחייו ובמותו ואנחנו נשארים כאן כדי להנציח את המורשת שלו - ציונות, אהבת האדם והארץ, ומחויבות בלתי מתפשרת לאנשים ולמשימה... אתה נותן לנו הרבה כוח להמשיך, ואנחנו ננצח..." וקצת, אבי ז"ל היה 28 שושי כיום בת בנופלו. בפוסט מצמרר שפרסמה 26 בן השבוע שושי בפייסבוק היא כתבה: "כשרומי אור הייתה בת חודשיים אמרנו, שכשהיא תגיע לגיל שנה, נעשה צילומי משפחה, וכך נעשה לנו גם מסורת, שכשכל ילד מכל החמישה שרצינו, יגיע לגיל שנה, נעשה צילומי יום מאז שאלוקים 180 משפחה. עברו יום שהלב שלי 180 , לקח לי אותך לא שלם, הנשמה שבורה ואני לא מי יום עברו ורומי אור 180 . שהייתי פעם כבר חגגה את יום ההולדת הראשון ,33 שלה, בלי אבא. ואני כבר שבוע חודש שמיני, ואפרוחי כבר מתחיל לתת סימנים שהוא רוצה כבר לצאת לעולם. עולם מוזר, בלי אבא. והחלטתי כן לממש את המסורת שהבטחנו לעצמנו, וכן לעשות צילומי משפחה, כדי שזה אולי ייתן לך קצת נחת שם למעלה. אני מקווה שאתה מצליח לחייך שם למעלה וטוב לך שם". שושי, היו לך חששות מהשירות של

אז אני חושב בדיוק כמוך.." "אהוב שלי, תודה על שני האוצרות שהשארת לי.. רומי אור שכל כך אהבה אותך, הייתה שומעת את הקול שלך בשיחות וידאו וישר מתחילה לחפש אותך.. היינו אמורים לנסוע לאילת ביום חמישי, לחופשה משפחתית ראשונה עם רומי. הלכת וקנית לה בגד ים וקנית לה כובע, קנית לה מצופים, למרות שהיא רק בת חצי שנה, ראיתי את האור והאושר בעיניים שלך.. אני מבטיחה לך שאני אשמור עליה...אני מבטיחה לך שהיא תדע מי היה אבא שלה ומה הוא היה... אני מבטיחה לך שהיא תהיה גאה בך והיא תספר בגאווה לכולם, שאבא שלה גיבור, גיבור ששומר עליה עכשיו בשמיים"... אני מבטיחה לך להיות לה גם אמא וגם אבא, שום דבר לא יחסר לה.. אהוב שלי, אני מתגעגעת. תשמור עלינו מלמעלה. עכשיו אנחנו נפרדים, אבל אתה תמיד בלב שלי לכל החיים ויום אחד עוד ניפגש שוב, אוהבת אותך, תודה לך גיבור שלי". גם מפקדו, סא"ל ארז שבתאי, ספד לו בבית העלמין במילים נרגשות ואמר: "זכיתי להיות המג״ד שלך במשך שנתיים רצופות. יחסים בין מג״ד למ״פ הם יחסים קרובים ואינטימיים, והיית בשבילי חבר לחיים וחבר לנשק... הדמות המקצועית שלך והכריזמה הבלתי נגמרת, הפכו אותך לאחד המפקדים הבולטים ביותר באוגדה. הובלת את החיילים בעוז וענווה, והם

18 המשך בעמוד

17

12.4.2024