השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

עברנו ליפו תל אביב, ומשם לאשקלון, לבאר שבע, שוב לאשדוד, לרהט, למצריים, לעזה. הוא לא יכל להישאר במקום אחד, כי הוא עשה כל מיני מעשים פליליים וגם עצרו אותו כמה פעמים, כי היה מבוקש על ידי השב"כ הישראלי." ש. מאיזו שנה גרתם בעזה? "זה היה לתקופות שונות וארוכות, במצטבר שלוש שנים לא רצופות, כי הייתי גם במצריים וברהט. הוא פשוט זז ממקום למקום. היינו שם עד זמן מבצע "עופרת יצוקה", ויצאתי משם עם פוסט טראומה של הגמגום". ש. איך היה לגור בעזה? מה אתה זוכר? "בית עם ארבעה כיווני ירי (צוחק בהומור). היו ימים של ים וכיף ואוכל טעים אבל לא השתלבתי. הייתי חוטף מכות קשות, גם מאבא וגם מהחברים בבית הספר. אבא היה אלים בבית באופן קבוע וגם תמיד מצא סיבה להרביץ לי. אני זוכר שהיה מכה אותי עם צינור כי הציונים שלי קצת ירדו. גם לאמא נתן מכות קשות והמצב לא היה טוב. אני הייתי הבכור והיו לי עוד שלושה אחים קטנים ממני איתנו". מבצע חילוץ הירואי עם צלפים מה אתה זוכר ממבצע החילוץ משם של "יד לאחים"? "אני זוכר שלא התכוננו לפני זה. הכל היה בהפתעה מוחלטת. יום אחד אמא החליטה ופשוט לקחה אותנו בלי כלום, עצרה מונית, ונסענו למחסום. אותו יום אבא ישב בכלא המצרי. אח שלו התקשר לאמא שלי וצעק עליה "איפה את, אני ארצח אותך". במחסום ארז אני זוכר שהחמאסניקים לא הסכימו לנו לעבור. בסוף העבירו אותנו, אני לא זוכר באיזו דרך, כנראה שזה היה מבצע צבאי של ממש, עם מעורבות של "יד לאחים", הצבא, המשטרה, עובדים סוציאליים, אפילו צלפים שיגנו עלינו. אני זוכר שבמחסום ארז יש שלב שבו יש הרבה הליכה. היינו שם לבד, הייתה דממה מוחלטת ואנחנו רצים רצים. ראיתי שאמא זרקה את החיג'אב ואני שואל אותה: לאן אנחנו רצים? הייתי בסטרס מטורף. אני ממש זוכר את פעימות הלב. בדקו אותנו שאין לנו כלום על הגוף, זה היה מאוד מלחיץ, עם הרבה בכי." ש. ובישראל, כשעברתם את המחסום, מי חיכה לכם? רות מזרחי בלי חשבון

עדיאל: "נולדתי בנהריה לאמא יהודייה אשדודית ולאבא עזתי מרפיח. הם הכירו כבר לפני בדרום, במסיבה, התאהבו באשדוד ועברו לנהריה, אך לא נשארנו שם הרבה זמן, כי אבא כל הזמן העביר אותנו דירות״

"הסתירו לנו את הפנים ומייד העבירו אותנו למשפחה באשדוד. המשפחה של אמא חיכתה לנו. הם חיבקו אותנו ומשם הועברנו למקלט לנשים מוכות לתשעה חודשים". ש. באותה תקופה אובחנת עם פוסט טראומה.. "כן, אחרי שבועיים אובחנתי עם פוסט טראומה והתחלתי לגמגם. עד אז לא גמגמתי בכלל. אני זוכר שזה התחיל לא הבנתי מה יש לי. עברתי הרבה טיפולים עם קלינאי תקשורת. היו לי סיוטים, לא יכולתי לתפקד. הסיוטים האלו חזרו. הנה לפני שבועיים היה לי סיוט שאני בעיר העתיקה ויש מלחמה, פיצוצים, אש, ריחות של דם. כל מיני דברים אפלים. עכשיו אני מתחיל שוב טיפול פסיכיאטרי". ש. איזו ילדות עברת כאן בארץ כשחזרת? "ילדות מטלטלת עם פערים. תחשבי שאני, הילד מעזה, עברתי מייד למוסדות חרדיים של חב"ד. במעבר חד. פתאום דיברו איתי על רבי מלובביץ ולא ידעתי מי זה. היום אני מעריץ אותו. אבל אז לא הבנתי על מה מדברים איתי. הפערים גדולים מידיי. " ש. מתי קיבלת את השם עדיאל? וחצי, כי לפני 7 "אמא נתנה לי אותו בגיל כן הייתי נקרא מחמוד סאידם, על שם הסבא מצד אבא". ש. וכיום אתה קורא לעצמך יהודי מסורתי? אתאיסט? "מה שאני מאמין בו היום ומה שמוטמע בי בלב זה התנ"ך היהודי. חזרתי בתשובה לא מזמן. כשהגעתי לארץ שמרתי שבת. אני מאמין מאוד, שומר כשרות, זה חשוב לי מאוד. תקופה מסוימת הייתי גם עם כיפה על הראש. פשוט התקופה הקשה עשתה גם בי שינויים. אולי עוד אחזור לזה. היום אני מקשיב קצת לנפש ונותן לעצמי להיות חופשי יותר". מצטיין הגדנ"ע שחלם לשרת בצבא ש. ומדוע לא שירתת בצבא? "זה היה חלום חיי לשרת בצבא. בכיתה י"א בפנימיה הייתי מצטיין הגדנ"ע ומשם לפחות יש לי תמונות לובש מדים. מאוד רציתי לשרת

תעודת הגן של עדיאל, בעזה

בצבא, התאמנתי בלי סוף, חשבתי שאתגייס לתפקיד בכיר. הייתה לי בגרות בחשמל עשר יחידות וחלמתי על תפקיד מקצועי. אבל כשטסתי לחו"ל וחזרתי אמרו שאני לא יכול להתגייס בגלל הפוסט טראומה". ש. חזרת להיות בקשר עם אבא? "הייתה תקופה כזו שגרתי אצלו בשבדיה שם הוא גר עם אישה סורית ויש 2019-2022 לו שלושה ילדים נוספים. הוא מצא אותנו דרך הפייסבוק, דיבר עם אמא, סיפר לה שהוא השתנה ושינה מנטליות, הוא היה חולה בסרטן המוח, אז נסעתי אליו לשבועיים וזה התארך לחודשיים. היה קשר מצוין אז ושוב התהפך." ש. למה? "התאהבתי באחינועם, שהייתה בת שירות בפנימייה בה למדתי בישראל, כשהייתי בכיתה י'. הקשר נותק אך כשטסתי לחו"ל חזרנו לקשר הדוק ודיברנו בלי סוף, עד לפנות בוקר.. היא לא ידעה כמה התאהבתי בה. לא הייתי מסוגל יותר שלא לספר לה. ירדתי במשקל מהסטרס וההתרגשות. רציתי לחזור לארץ ולהציע לה נישואים. באותו זמן עבדתי עם אבא בשבדיה והסתרתי ממנו את האהבה לאחינועם.. הוא הבין שעובר עלי משהו, לקח אותי לרופאים, סיפרתי להם שזו אהבה. אחרי הרבה מחשבות לקחתי אותו לשיחה וסיפרתי לו שהתאהבתי באחינועם ושאני רוצה לחזור לארץ. הוא לא אהב את זה והפנה לי גב. ולכן עשיתי הכל לבד. פניתי

10 המשך בעמוד

9.2.2024

8