השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

הכל לטובה!! טור אישי מאת רות מזרחי בין יום השואה, לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל לבין יום העצמאות

מיותרת בעבר גם בהווה אלא צעידה קדימה, צעד אחרי צעד, לעיתים בדמעות ובקושי רב, אך עדיין צעד קדימה. כל אחד ואחד מהילדים שיתף על הסבא והסבתא שלו, וביקש לספר על המשפחה שלו, והרגשתי

לפני זמן מה העברתי מפגש סופרת באחד מבתי הספר בעיר. כהרגלי פגשתי ילדים מתוקים, ששמחו להכיר סופרת ושאלו המון שאלות על שלושת ספריי: "פעם הייתי שמנמן", על אורח חיים בריא; "הניצחון של פפה", סיפור הישרדותו בשואה של סבי פפה מאיר כהן ז"ל, והחדש "המחברת הקסומה

ממש שלבי עולה על גדותיו, ובזכות הילדים החכמים הללו הבנתי עוד דבר על החיים, שכולנו זקוקים לשורשים חזקים וכולנו יכולים למצוא שורשים גם אם המצב המשפחתי לא מושלם ולא שלם, אך כאשר יש עוגן אחד להיתפס בו, אנחנו מרגישים הרבה יותר בטוחים ושלווים. אחרי כל חושך מגיע האור כולנו חווים את הימים הקשים של עם ישראל בדרך משלנו. ימי זיכרון, ימים של אבל ועמידה בצפירות, ימים של שותפות בכאב של אחרים, בין אם קרובים או רחוקים מאיתנו, ימים של פעימות לב והמון סיפורים קורעי נשמות ובעיקר גבורה וגאווה, כי יש לנו עם אחד וארץ אחת וכל המחלוקות אמורות להישאר מאחור אם יוצאים מנקודת הלב המחבר ואם מביטים קדימה מתוך הלב. -מבין כל העדויות והסיפורים ששמעתי השנה על סיפורי הישרדות מופלאים בשואה, זכור לי משפט שאמרה בחורה צעירה בגטו לבחורה אחרת, כאשר ניסתה לשכנע אותה לחבור אליה ליצור תקלות במפעל התחמושת של הנאצים: "את רוצה למות עם תקווה או למות בלי תקווה?" המשפט הזה מדהים בקונפליקט שהוא מציג ומשום כך אותן בנות צעירות חברו למשימה המסוכנת, שלצערי הסתיימה בתלייה של כמה מהן, אך עד הרגע האחרון הן שמרו על התקווה בלב. ואנחנו כאן, בחיים שלנו הרחוקים כל כך מהתופת של אז, צריכים כל הזמן לשמור על תקווה ולחיות מתוך ציפייה שיכול להיות יותר טוב ואולי אפילו יש משהו שאנחנו יכולות לעשות כדי ליצור את היותר טוב הזה, ולו במחשבה. כי אחרי העצב והאבל, כמו במדינה כך בחיים שלנו, בלב שלנו, תמיד מגיע יום עצמאות ואור פנימי וזיקוקים, שאנחנו מסוגלים ליצור לעצמנו. אחרי החושך בא הנר וכל עוד הנר דולק אפשר לתקן. שבת שלום ובהצלחה, רות

של ליבי". אני תמיד מגיעה עם מצגת צבעונית ולרוב אני בוחרת סיפורים מתוך הספר החדש וילדים מתחברים אליהם בקלות כיוון שמדובר על התמודדויות שמוכרות להם, אם זה ביטחון עצמי נמוך, חרדת מבחנים, או קורונה ואזעקות. באותו מפגש קרה משהו יוצא דופן, כאשר הצעתי להקריא אחד הסיפורים, ושאלתי איזה נושא יעדיפו, הילדים ממש התעקשו שאספר להם דווקא את סיפורו של פפה בשואה. הם הקשיבו מרותקים בדממה ואף זעקו במחאה חמודה כאשר עצרתי באמצע המתח והצעתי שיקראו את ההמשך בעצמם.. בקצרה אספר כי הספר מגולל את סיפור גבורתו של סבי פפה, 20 מאיר כהן ז"ל, בשואת תוניס הפחות ידועה.הוא היה אז בן ונלקח למחנה עבודה אכזרי, ממנו רבים לא שבו. בגבורתו ברח וניצל, אם כי נשא פציעה פיזית ברגל ופציעה נפשית בלב לכל שנותיו. 101 אורך אך הוא לא נתן לזה להכווין את דרכו. להיפך. הוא זכר מניין בא, את משפחתו ואת יהדותו ואת זהותו כאדם מאמין וערכי, והטווה לנו דרך לכל אורך חייו: דרך של אהבת האדם, למרות כל הרוע שעבר. דרך של אהבת המדינה, למרות שעבר ייסורים בדרך אליה. דרך של פנים נעימות ודרישה בשלום כל מי שניצב מולו, כדי להמתיק את יומו. דרך של אמונה בבורא עולם, על הנס שעשה עמו, למרות הקשיים הרבים שעבר. דרך של שמירה על המשפחה והתגאות בכל ילד, נכד ונין, באשר ילכו, למרות שגדל כבן יחיד ואביו נרצח על ידי אנטישמים. דרך עם מבט לעתיד, שיש בו הרבה משא מהעבר אך אין בו שהייה

ו

א

ש

ו

ת

פ

נ

ח

ו

ב

מבחר ענק של ג׳לביות מדהימות מכל העולם לחינות, למימונה

052-3220743 בתאום מראש:

גלביות אליסה

33

21.4.2023

רות מזרחי, סופרת ילדים, כותבת תכנים אקדמאיים, ספרותיים, עיתונאיים,