השבוע באשדוד | מו"ל: מנחם גלילי

דת ומסורת

מאת: הרב גדעון כהן שאולי יקיר החינוך ויקיר העיר אשדוד 08-8559589 אקטואליה בפרשה

מאת: הרב מרדכי לאופר, רב רובע י"א

פרשת השבוע: "כי תבוא" הערך, הזכות והחשיבות בעשיית המצוות בשמחה ובטוב לבב "ושמחת בכל הטוב אשר נתן ל ה' אלוקיך", (כ"ו, י"א). "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב", (כ"ח, מ"ז).

לרומם את הארציות

מצוות 'ביכורים' מסמלת את יחסי הגומלין כמשמעותם בראשי התיבות של חודש אלול: "אני לדודי ודודי לי". כשתבוא אל הארץ ותתן ביכורים תזכה לסיוע "אשר ה' אלוקיך נותן לך״ פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים. הציווי על המצווה הזאת מבטא את כללות עבודת האדם בעולם. התורה אומרת: "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך, ולקחת מראשית כל פרי האדמה... והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם״. בראש ובראשונה יודע יהודי, כי השפע שמניבה לו האדמה מגיע מהקב"ה - "אשר ה' אלוקיך נותן לך". הקב"ה הוא הנותן לאדם את הברכה ואת הכוח. תפקידו של האדם הוא "תבוא אל הארץ", לקלוט ולקבל את השפע האלוקי, ואחר כך לעשות ממנו 'ביכורים' לה׳. הדגש במצוות הביכורים הוא, שהאדם לוקח את המציאות התחתונה 'ארץ' ועושה ממנה 'ביכורים'. הוא נוטל את "ראשית כל פרי האדמה", מהמובחר שבפרי הארץ, ומעלה אותו לפסגת הקדושה. מעלתה הגדולה של מצוות הביכורים היא גם בכך, שעל ידה מתהפכים הדברים השליליים לחיוב. בתפילה שאומר מביא הביכורים הוא מבקש מהקב"ה: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך ישראל". הביטוי "השקיפה" בתורה מסמל בדרך-כלל קללה, וכאן הופך יהודי אפילו את הקללה לברכה, ועושה מה"השקיפה" מקור של ברכה ושפע. כאמור, מצוות הביכורים מבטאת את כללות עבודת האדם, אך במיוחד יש לה קשר לחודש אלול, שבו אנו עומדים עתה. ראשי התיבות של 'אלול' - אני לדודי ודודי לי", וזוהי גם העבודה הרוחנית הנדרשת בחודש זה. בראש ובראשונה נדרשת מהאדם פעולה עצמית - "תבוא אל הארץ". כך גם בעבודת חודש אלול: "אני לדודי" - פנייה של אדם ("אני") אל הקב"ה ("לדודי"). כאשר האדם פונה אל הקב"ה ועושה את עבודתו, בא הסיוע מלמעלה, "אשר ה' אלוקיך נותן לך". ובעבודת אלול זהו הסיוע שמקבל האדם בדמות השפע האלוקי שהקב"ה מרעיף עליו ("דודי לי”). בחודש אלול מאיר עלינו הקב"ה בי"ג מידות הרחמים שלו, שהיא הארה אלוקית נפלאה, שמעניקה לאדם כוח לגלות את האמת הפנימית שלו. זוהי "הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". 'ארץ', אומרים חז"ל, היא ממשמעות רצון. הקב"ה נותן ליהודי כוח לגלות את ה'ארץ' שלו - את הרצון הפנימי והאמיתי שבקרבו. כשיהודי נוטל את הכוחות הללו ומשתמש בהם בפועל "וירשתה וישבת בה" כי אז הוא מסוגל לרומם את כל מערכת החיים הארצית ולהעלות ממנה 'ביכורים' לה'. זו ההכנה לקראת השנה החדשה, שבה נזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.

בחסד וברחמים ונותן לברואיו די מחסורם. הרוחניות והמצוות מביאים את האדם למידות טובות ונעלות. הם נותנים לאדם את השמחה הפנימית והברכה, כנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ("תהילים" - י"ט, ט'). באותו זמן, שאדם מנתב דרכו בדרך התורה, המצוות והמעשים הטובים, מתקיימת בו הישועה, והחיוב שבחיים, כמאמר הכתוב: "ושמחת בכל הטוב"...., (כ"ו, י"א). שלמה המלך כותב: "ושבחתי אני את השמחה", ("קהלת" - ח', ט"ו). והגמרא מסבירה כי: "זו שמחה של מצווה", ("שבת" - ל', ע"ב). הבעש"ט, מציין כי, השמחה היא מקור האנרגיה שבלעדיה לא תיתכן השגת המטרה בקיום המצוות, (עפ"י הבעש"ט, "כתר שם טוב") וכן נאמר: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", (ליקוטי מוהר"ן). השרוי בשמחה גורם נחת רוח ושמחה לבורא באשר היא מבטאת את הביטחון של האדם בקב"ה וכן שלא מאס בעם ישראל - העם הנצחי, והקב"ה משרה על העם עוז ותעצומות נפש, כנאמר: "ה' ברצונך העמדת להררי עוז", (תהילים - ל', ח').

התורה מצווה לעשות את המצוות מתוך שמחה והתרוממות רוח, וכשלא נעשה כך, ישנה הקפדה מצד הבורא כנאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". במצב כזה, באים על העם ימים שאינם טובים ועונשים על הפרט ועל הכלל, כנאמר: "ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך"..., (כ"ח, מ"ה). מצאנו בתלמוד על חכמים שהיו שמחים ומאושרים בחלקם, למרות שלא שפר מזלם מבחינות רבות ובכללם עוני משווע. על רבי יהודה אלעי ואשתו מסופר, שהיו כל כך עניים ושהסתפקו במעיל משותף אחד בלבד, וכל אחד מהם לבשו כשיצא מביתו. גדולי ישראל, בדורות הקודמים, היו צנועים מאוד. הם השתמשו בשולחן עץ פשוט ובכסאות ישנים במשך ימי חייהם. לפני פטירתם ביקשו שיכינו מן השולחן הפשוט, עליו למדו, את ארון מיתתם, להעיד כלפי שמים, שלא עסקו בעולם בקנייני חומר. האדם שניחון בתחושה של הסתפקות במועט, אין לו שאיפות למותרות ולהתבססות כלכלית. האדם הינו שמח ומאושר בחלקו ומאמין באמונה שלמה כי הכל מאת הבורא המכלכל את העולם

(עפ"י שיחתם והשראתם של הצדיקים אנשי החינוך הרוח והמעשה אאמו"ר הרה"ג ר' משה כהן שאולי זצ"ל ואחי מו"ר הרב בנימין כהן שאולי זצ"ל). בברכת שבת שלום

16.9.2022

48