בדרכי שלי | ספר זיכרון לישי שליף ז"ל

ובסדנאות בכנסים של החטיבה החינוכית במשך שנים רבות, ובכלל זה בכנס הפסיכולוגים החינוכיים האחרון בדצמבר .2024 לכנס זה הגיע ישי במסירות גופנית ונפשית של ממש כדי לחשוף אנשים ונשים רבים ככל האפשר ליסודות השיטה. ישי האמין שהפסיכולוגיה הנרטיבית מאפשרת ראיית הטוב, אמון וחיבור אנושי ושאף לטפל בבני אדם בזהירות ובענווה במסע משותף של שוטטות בין הנרטיבים האפשריים בנפש, "מתוך עמדת אי־הידיעה". הוא האמין ביכולתה של השיטה הנרטיבית לגשר בין קהילות ולהיות פה גם לציבורים שסבלו מהדרה בחברה הישראלית. ב־ 2007 יזם ופיתח את הגישה "קשר: קשב ושיח רב תרבותי – ליצירת שיח מוגן בנושאים קונפליקטואליים" על בסיס הגישה הנרטיבית. אחר כך, בתקופת התעצמות הוויכוח הציבורי בקשר לשינוי בחקיקה המשפטית, המשיך לפתח , במסגרת הפ"י, את התפיסה והכשיר פסיכולוגים בתוכנית "שיח מאחה ומוגן" כגישה שמעודדת הקשבה לנרטיבים של האחר מתוך סקרנות וסובלנות. ישי היה תלמיד חכם, ירא שמיים ואוהב את התורה בכל אבריו. הוא האמין בערך הייחודי שהציבור החרדי מחזיק בעבור החברה הישראלית והיה מוטרד עד כאב מן המחלוקות והמחסומים שהוצבו בין הציבור החרדי ובין שאר החברה . בכבוד, בענווה ובזהירות הוא סלל דרך לעבודה פסיכולוגית בתוך המגזר החרדי והדגיש את התפקיד הפסיכולוגי ההומניסטי של הפסיכולוג – מתן שירות לכל אדם. כן הוא נמנע מראיית העבודה הפסיכולוגית כסוכנת שינוי תרבותי. הוא הצליח ליצור קונסנזוס בין זרמים רבים בחברה החרדית והכרה בחשיבות השימוש באנשי מקצוע וסלל דרך לפסיכולוגים רבים מן המגזר החרדי שבאו בעקבותיו, ורבים מהם ראו בו את מורה דרכם ואביהם הרוחני. על כל פעליו קיבל ישי פרס מפעל חיים מהחטיבה החינוכית של הפ"י בכנס שנערך בחורף . 2022 במעמד קבלת הפרס ציין ישי שהקדיש את חייו המקצועיים ל"עבודה לצורכי הציבור" והוסיף שזאת עבודה שדורשת סבלנות רבה. ואנו נוסיף שהוא ישמש לנו תמיד דוגמה וייזכר כמופת למסירות ומחויבות לעבודה הציבורית. בגיליון פסיכואקטואליה ( 90 אביב )2023 נכתב עליו טור פרופיל שבו הוא הציג את סיפור חייו, מקצת הישגיו ותפיסותיו בקשר לעתיד הפסיכולוגיה החינוכית. לחבריו בשפ"ח ולכל עמיתיו הפסיכולוגים היה ישי, יותר מכול, עמוד של מקצועיות ואמונה באדם. בשפ"ח מודיעין עילית הוא האמין בפסיכולוגים שבחר להעסיק, קידם ודחף אותם להישגים ולמחשבות חדשות, לעיתים הרבה לפני שיכלו להאמין בעצמם; הוא האמין במטופלים וביכולתם להגיע לבריאות ולאיזון; הוא האמין בקהילה שנתן בה שירות ובכוחות המאזנים והבריאים שבתוכה . ישי הקשיב בצמא ובסקרנות לכל מי שפגש והציע את מחשבותיו בדרך החביבה עליו – דרך שאילת שאלות והמתנה לתשובות שיגיעו. הוא ראה את בני האדם סביבו בעין חדה וטובה, הבחין בבעיות רבות עוד לפני שהתגלו והיה עסוק בפתרונות יצירתיים ללא הרף. גם בתקופות מחלתו נהג לעבוד עד שעות מאוחרות וניסה לפתור עוד סוגיה או נושא או לגשר על בעיה במעוף ובתבונה שהיו ייחודיים לו. ישי הניח אחריו אלפי אבלים בארץ ובעולם. רבים מרגישים יתמות גדולה בהיעדרו, ובייחוד הצוות שלו בשפ"ח מודיעין עילית. לכולנו קשה לעכל את האובדן. נתגעגע אליו בחיינו המקצועיים והאישיים ונישא בתוכנו מאורו ומכתביו.

24