הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, אלבום היובל
קשה מאוד כדי לבנות בכל פעם מחדש תכנים שיהיו רלוונטיים לתזמורת ולקהל המאזינים באותה העת". אחד מהגורמים שהקשו על נגנים להעתיק את מקום מגוריהם לבאר-שבע היה נושא הפרנסה. המשכורת שקיבלו מהסינפונייטה לא הספיקה לקיומם והם השלימו את הכנסתם בעבודות נוספות בתחום המוזיקה. מטבע הדברים, קל יותר למצוא עבודה באזור המרכז, אך הנגנים גילו שניתן להתגורר בבאר-שבע ובו בזמן לעבוד במרכז הארץ. היתרון הגדול של הסינפונייטה על פני תזמורות במרכז הארץ, לדבריו של עופר סלע, הוא הקהל, שאותו הוא מגדיר כקהל ביתי, המפגין מחויבות ונאמנות ולתזמורת. המנויים היו, 2005 שפגש עם כניסתו לתפקיד בשנת במילותיו של סלע, "בית הלורדים של באר
. במהלך השנים השתלבו 1973- שהוקם ב בסינפונייטה, לצד הנגנים מעולי חבר העמים, גם נגנים מדרום-אמריקה ומצפונה ומספר לא גדול של נגנים ילידי הארץ. "לאורך כל השנים", אומר סלע, "ניסינו לשמר את התפיסה שעל-פיה תזמורת בבאר-שבע צריכה להיות חלק מההוויה הקהילתית של הקהילה שהיא חיה בתוכה ובכך היא שונה מתזמורות במרכז הארץ. כדי להיות חלק מהקהילה היה עלינו להופיע במקומות כמו מוזיאון הנגב ובאירועים קהילתיים בבאר-שבע, שההשתתפות בהם הופכת את הסינפונייטה לחלק מהקהילה. השגנו תרומות כדי לאפשר תנאים שימשכו נגנים צעירים ממרכז הארץ לעבור לגור בבאר-שבע, על מנת ליצור בבאר-שבע קהילה מוזיקלית שתנגן, תלמד ותפעל בקהילה. עבדנו
קונצרט לרגל סיום שנת הלימודים באוניברסיטה, . באדיבות ארכיון 2005 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
53
2004-2013 העשור הרביעי
Made with FlippingBook flipbook maker