שבתאי | סיפורה של משפחה

מזיכרונותיה המתוקים של איה בימי שישי שבת “געגוע שלא נגמר”

איה – מצוינות ואהבת שירי ארץ ישראל מה שמאפיין את איה בימי ילדותה הוא מצוינות ואהבת שירי ארץ ישראל. עם סיום בית הספר היסודי, איה החליטה שהיא בנתניה, שם ״ מחפשת בית ספר תיכון ונרשמה לתיכון “בר אילן גם סיימה את לימודיה התיכוניים. זיכרון נוסף, שאני נושא עמי מילדותה של איה הוא שאני מוצא את עצמי שר איתה בהמון אהבה את שירי ארץ ישראל היפה. בהקדשה לשירון שהיא קנתה הלוואי שאנחיל לילדי את האהבה לשירי ״ ליום הולדתי היא כתבה: . ״ ארץ ישראל כמו שאתה העברת אלי לנסוע לים בשישי בצהריים ולשטוף את החול עם צינור בגינה. ״ להביא לאבא עיתון לשבת מדוכן העיתונים של רחמוט. לאסוף עלים בגינה. לשים בפטיפון את התקליט של הגשש החיוור ולשמוע יחד עם כולם בסלון. לשבת ליד הרדיו הקטן במטבח ולשמוע סיפורים ששודרו, כשלידי ממה מבשלת לשבת. ללכת בצהריים של יום שבת לסבא סלאח וסבתא סלימה. להיכנס לביתם דרך הגינה בשער מעץ (כשהאחרון סוגר את הדלת) ולחזור בדיוק בשעה שאבא אומר. לשיר שעות שירי ארץ ישראל זמר ועוד זמר”, ערבוב של סלט, קוטג’ 1000“ מהספרים של וביצה ויש עוד ועוד זיכרונות, געגוע בלתי נגמר לתקופה של ״ משפחתיות, רוך ושמחה.

בעת כהונתי כראש המועצה נערך חידון בנושא מורשתו של דוד בן גוריון ואיה, איך לא? זכתה במקום הראשון

מנחילים סדר ומשמעת על התנהגות טובה.

כלי הנגינה בו בחרה איה לנגן היה חליל צד

72