שבתאי | סיפורה של משפחה

נויה הבת הבכורה למשפחת חזן

ומכאן לקדושה שנלווית לשם. הוא מביע יופי, מציאת חן, עדינות, אצילות ה’ והשני נוי האחד מרכיבים. 2 - ” לשם “נויה וכל זאת לצד חיבור לקב”ה.

נישאו 27.12.2000 ביום דוריתי ואריק ונויה’לה 25.6.2005 נולדה רק ביום שנים אחר כך וזאת 4.5 - לאחר טיפולים ותפילות. בהפטרה של היום הראשון של ראש השנה אנחנו נפגשים ב”תפילת חנה”, היותה עקרה, זעקתה ותחינתה לבן. החלטתי, בתקופה זו של ציפייה, לקנות את עליית המפטיר, כשאני קורא את ההפטרה בתקווה ובדמע ומזדהה עם כל מילה בתפילתה של חנה, שבסופו של יום ה’ נעתר לתפילתה ונולד הנביא שמואל. והנה, הקב”ה שעה לתפילתנו ונויה’לה נולדה בשעה טובה ומוצלחת. אני חייב לציין, שמאז ועד היום, אני משתדל, מידי שנה, “לקנות” את ההפטרה הזו בראש השנה. כרגיל, גם נויה נתבקשה לכתוב מאמר לספר ואלה דבריה: ביום שבת, י”ח סיוון תשס”ה הגחתי למניינם) 25.6.2005( תינוקת לאוויר העולם. ,36 קטנטנה, שנולדה בשבוע וזאת לאחר כ 2.400 משקל שנים של המתנה וציפייה 5 - גדולה של הורי לבואי. תקופה ארוכה שסבא הקפיד לקנות מדי שנה את “תפילת חנה” והתפלל יחד עם סבתא לתינוקת שתבוא.

גם הגננת שלי וזו הייתה חוויה מיוחדת. כשנפתח סניף לתנועת הנוער עזרא (שלהורי, היה, כמובן, חלק בהקמתו), הצטרפתי כחניכה ובכיתה י’ הפכתי למדריכה של בנות בכיתה ז’ אותן הדרכתי שנים עד שהפכו מדריכות. ההדרכה בסניף 3 במשך הייתה מקום מאוד משמעותי בשבילי ועד היום היא מהווה חלק מאד גדול בחיי היום יום שלי. לאחר שסיימתי את לימודי בבי”ס “נועם”, עברתי לאולפנית “אמונה אלישבע” ומשם לאולפנת כפר פינס. שם קיבלתי המון וגם למדתי על עצמי דברים שלא בהכרח הכרתי קודם, כמו ערכה של חברות, אכפתיות לסביבה, יוזמה ומנהיגות, שאפתנות ואמונה (גם בעצמי). פגשתי עומק וחיזקתי תכונות טובות שבי. אני חייבת לציין, שלכל מקום אליו הגעתי, הורי היו בוועד ההורים ותפקדו כיו”ר הוועד, החל מבית הספר לחטיבה ועד לאולפנה בכפר פינס... הרגשה כיפית שההורים נמצאים שם לתמיכה. השנה אני נמצאת ב”שנת שרות לאומי” באולפנת אמנה

כשבגרתי, ראיתי תמונה נפלאה מהיום שאימא שבה מבית החולים וסבתא ממה החזיקה אותי בהתרגשות על ידיה, אור בעיניים ואושר רב. השיר שהושמע בזמנו ללא הפסק - “ילדה שלנו” ומילות השיר התאימו מאד להורים שלי וכך גדלתי עם שיר, ש”כאילו” נכתב עלי. ניתן לומר שכילדה בכורה, תמיד הייתי הכי מפונקת. בגיל הגן אמא שלי הייתה

146