ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה
244
הבנים מתו כי הוסיפו 'עבודה' משל עצמם, עבודה שנראתה להם טובה ולכן שמו אש זרה ולמעשה בכך גרעו מעבודת 'השם', שהיא לשמוע ולעשות רק מה שכבוד האלהים אמר ולא את מה שנראה לנו לעשות כי אנחנו 'כהנים' או 'חכמים' או 'חשובים'. והוסיף כבוד האל הים ואמר , בקרובי אקדש וברחוקי אכביד. כלומר את הקרובים א ליו כמו נדב ואביהו א הכהנים שעבדו ושרתו בתוך אוהל מועד בקודש הקודש ים ונהנו מ הכהו נה, אותם העניש כבוד האלהים ישירות, כי כבוד האלהים דרכו משפט וצדקה לטוב ולרע . אי אפשר ל י הנות מטובו ולעשות ככול העולה על רוחנו ולהמציא חוקים , לכן אמר כבוד האלהים בקרובי אקדש ובאלו היותר רחוקים כמו עם - ישראל עליהם אכביד. כמו שכתוב ובקצרה : אם תלך בדרכי ותשמור חוק תי תבורך - אם לא תלך בדרכי ולא תשמור חוקתי , תקולל. הרי לא תקבל ברכה אם לא מגיע לך , הרי אין שכר בלי עמל ואין לקבל בלי לתת. משה ואהרון קבלו עונש, לא להי כנס לארץ וזא ת רק בגלל שלא קי דשו את כבוד האלהים ו לא עשו בדיוק את דברו וה כו את הסלע במקום לדבר אל הסלע לעיני העם , כ פי שציווה אותם כבוד האלהים ולכן לא נכנסו לארץ. אם על כאלו דקויות לא נכנסו משה איש האלהים עבדו הנאמן והכהן הגדול אהרון, ראש הכהנים הנכבדים ששרתו בקודש, אם הם הוענשו ולא נכנסו לתוך הארץ אז אנחנו יכולים להבין מכך שאנו חייבים להיות תמימים עם 'השם' ומה שאמר לנו ככה בדיוק לעשות. לא יותר ולא פחות. הדוגמא של משה ואהרון ודוגמ ת מותם של הכהנים נדב ואביהוא הם ההוכחה לכך מדוע עלינו לדבוק בדיוק בכתוב בדבר כבוד האלהים ולמה מסורת אינה יכולה להתקיים בארץ - ישראל.
244
Made with FlippingBook Ebook Creator