ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

24

יד : וְכִי - יָזִד אִישׁ ﬠַל - רֵﬠֵהוּ לְהָרְגוֹ בְﬠָרְמָה מֵﬠִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת. וכי יזיד איש על רעהו בכדי להרוג אותו במרמה ויברח האיש הרוצח אל מזבח האלהים להתחבא ולקבל שם הגנה , אפילו אם יאחז בקרנות המזבח תיקח אותו למותו . טו : וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. אדם המכה את הוריו , דינו מוות. טז : וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת. אדם הגונב אדם אחר, כלומר חוטף אותו ומוכר אותו ו - או נמצא האדם - החטוף בידו , דינו מוות . יז : וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. אדם המקלל את הוריו , דינו מוות. יח : וְכִי - יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה - אִישׁ אֶת - רֵﬠֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב . יט : אִם - בַּחוּץ ﬠַל �ֵ יָקוּם וְהִתְהַלּ - מִשְׁﬠַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. אם יריבו אנשים והכה אחד את השני באבן או באגרוף ולא מת המוכה רק נפצע, אם יקו ם על רגליו והתהלך בחוץ על משענת , המכה ישלם על ימי הפציעה עד שנ י רפא המוכה . כב : וְכִי - יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן ﬠָנוֹשׁ יֵﬠָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית ﬠָלָיו בַּﬠַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים . כג : וְאִם - אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ . כד : ﬠַיִן תַּחַת ﬠַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל . כה : כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה . אם ינצו - יתקפו אנשים אשה בהריון , אם תלד האשה ולא קרה אסון לתינוק או לאשה, יי ענש התו קף כפי אשר יחליט בעל האשה ונתן בפלילים ואם כן יקרה אסון לאשה או לתינוק ונתת נפש תחת נפש , עין תחת עין , כפי שפגע ככה יפגע. כח : וְכִי - יִגַּח שׁוֹר אֶת - אִישׁ אוֹ אֶת - אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת - בְּשָׂרוֹ וּבַﬠַל הַשּׁוֹר נָקִי . אם ינגח שור באיש או באשה ומת האיש/ה , השור יסקל באבנים ובשרו לא יאכל בעל השור יהיה נקי מהעברה. כט : וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּﬠַד בִּבְﬠָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם - בְּﬠָלָיו יוּמָת .

24