ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

231

גם את נר התמיד , יעשו רק הכהנים ובכל יום, לא רק בשבת ורק במקום טהור , באוהל מועד ולא בכל מקום ובכל בית . הנדלקת נ רות שבת זו מסורת בלבד! וא ת המסורת הזו הפכו לחוק תורה . עם - ישראל מוטעה וחושב , שזה חוק חובה ויש כאלו שמשוכנעים שאוי להם אם הם לא ידליקו נרות שבת ו בדיוק בדקה שנקבעה להם שבו נכנסת כביכול השבת ו עוד ביום השישי לקראת סוף היום . זו הטעיה ודבר שאינו נחשב בעש י יתו, כי הוא אינו ציווי שציווה כבוד האלהים המפורש . זו הסיבה שאמרתי שעם נרות השבת יש לי באופן אישי בעיה. נטילת ידיים עוד דוגמא להבדלים הרבים בין חוק התורה הכתובה , לבין חוק התושב''ע . ציווי נטילת הידיים מעולם לא ניתן לעם ישראל כציווי, אלה רק לכ הנים בה כנסם לתוך הקודש , בין אוהל מועד ובין המזבח ושמו שם כיור נחושת וכנו מנחושת , למען ירחצו הכהנים את ידיהם ורגליהם בבואם אל אוהל מועד ולא ימותו. ספר שמות פרק ל - יז : וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל - מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יח : וְﬠָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת -- לְרָחְצָה; וְנָתַתָּ אֹתוֹ, בֵּין - אֹהֶל מוֹﬠֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה, מָיִם. יט : וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מִמֶּנּוּ, אֶת - יְדֵיהֶם, וְאֶת - רַגְלֵיהֶם. כ : בְּבֹאָם אֶל - אֹהֶל מוֹﬠֵד, יִרְחֲצוּ - מַיִם -- וְלֹא יָמֻתוּ; אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל - הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָה. כא : וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק - עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם. אין ציווי לעם ישרא ל על נטילת יד יים. נכון ובוודאי שעדיף ליטול - לרחוץ ידיים לפני הארוחה , א ך אין ציווי אל הי וחוק תורה שמורה עלינו לעשות כך. לעומת זאת , בתושב''ע ישנו טקס שלם ותפילה נלוות על נטילת ידיי ם עד כדי כך שמהרגע ששוטפים ידים אסור לדבר עד המשך הטק ס והברכה. גם זו דוגמא , מתוך מאות דוגמאות לטקסים ולעשייה של מצוות על - פי הרבנות , שמעולם לא נ יתנו באמת לעם - ישראל .

231