ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

212

במדבר פרק טו:לב: וַיִּהְיוּ בְנֵי - יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר; וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ ﬠֵצִים -- בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בספר במדבר כתוב , שאיש אחד קושש עצים ביום השבת ולכן הוא חילל את יום השבת הוא עשה בה מלאכה כלומר קושש עצים וזו עבודה , מסופר על מה נענש האיש , הוא נענש על כך שעשה מלאכה ביום השבת . הרי ברור שלא יקושש עצים ב חושך ב לילה, שוב ושוב אומר הפסוק יום השבת וגם מסביר מה היא עבודה. ]האיש קושש עצים זו בהחלט עבודה פיזית[ . משה לא ידע מה לעשות ומה עונשו ולכן אמר נשאל את כבוד האלהים וכבוד האלהים , אמר מות יומת. לכן על עבודה פיזית ביום השבת יש דין מוות. ישנם עוד פסוקים האומרים כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת ונכרתה הנפש ההיא מישראל. בכך , שאנו שומרים לא לעשות שו ם מלאכה ביום השבת ורק ביום השבת ושוב נזכיר שמדובר על יום השבת לא על ליל שישי , אלה רק ביום השבת עצמו. שימו לב , רק ביום כ י פור מצווה הקב''ה , לשמור את יום הכפורים , מערב ועד ערב. יום ה אור = שבת זה ביום. שמו של האור זה יום השבת משה מצווה את העם לא תצאו ממקום שבתכם ביום השבת . כט : רְאוּ, כִּי - יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת -- ﬠַל - כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם; שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל - יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ -- בַּיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי. ל : וַיִּשְׁבְּתוּ הָﬠָם, בַּיּוֹם הַשְּׁבִﬠִי. שמות פרק לה – : לֹא - תְבַﬠֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת לא לבער ו לא להדליק אש ביום השבת ו לקרוא - לעשות מקרא קודש ביום השבת. - ספר ויקרא פרק כג - ג : שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּﬠָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא - קֹדֶשׁ, כָּל - מְלָאכָה לֹא תַﬠֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. ככה אנו מצווים לשמור את יום השבת, לשבות , לא לעבוד , לנפוש ולהנות ממה שאנו עמלים עליו כל השבוע ו לא לצאת מהמקום בו אנו יושבים לטיולים ולמסעות, רק נחים יושבים שובתים ו מתפנקים באוכל שהכנו ביום השישי גם עבור יום השבת וקוראים מקרא קודש - קוראים בתורה,

212