ספר החוקים והמצוות | לירון בר-יונה

204

כך בכל ששת ימי הבריאה אמר האלהים ועשה ורק ביום השביעי , שבת מכל עשייה ומלאכה. יש הבדלה , בין השמי י ם לבין ה ארץ, יש הבדלה בין אור ובין חושך ויש הבדלה בין קודש לחול. בתורה הכול מדויק , אין מקום לטעויות . אם הפסוק אומר אור, הוא מתכוון לאור ולאור הוא קרא יום , לכן אם נאמר בוקר , אז מתכוון הפסוק לבוקר ואם אומר השקם בבוקר , מתכוון למוקדם בבוקר. הימים בעולם התחילו להספר מהיום ה אחד בו אמר כבוד האלהים יהי אור וקרא לאור יום ולכן אלה שטוענים ביהדות , שהיום מתחיל בערב בגלל פרוש מוטעה ל פס וק ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, כל אלו מתעלמים מעצם העובדה , שכבוד האלהים בעצמו קרא לאור יום . ואם לא הבנו שכבוד האלהים בעצמו קרא לאור יום, אז ביום הרביעי ברא כבוד האלהים את השמש הירח והכוכבים, הוא נתן את השמש לממשלת היום, כלומר כל עוד שיש שמש בשמים ויש אור אזי זהו יום ו את הירח ואת הכוכבים נתן כבוד האלהים לממשלת הלילה. לכן היום לעולם לא יכול להתחיל בלילה. עם - ישראל מוטעה ושומר את יום השבת , כבר מערב יום השישי ואת חגי ישראל גם כן, כבר מ ה ערב ולא ביום עצמו ]מלבד מחג הפסח ו מיום כיפור [ כשאנחנו מתכוונים להגיד לדוגמא: מחר אני משכימה להתפלל ואחר כך יש לי יום עבודה או מחר בשעה חמש אחר הצהרי י ם יש לי פגישה ושעה אחר כך אני אוכלת ארוחת ערב, הזמנים ברורים לכולם וכולם מבינים מתי זה יום ומתי זה לילה. ברור לכולם שהיום מתחיל כשמתחיל לעלות האור והבוקר הוא תחילתו של היום וצהרי י ם זה אמצע היום ואחר הצהרי י ם שהוא בין הערביים והערב הוא תחילתו של הלילה והלילה הוא חושך.

204